התאכזבתי כל כך...
אבל כל כך נמאס לי להיות האובר דרמה הזאת שעושה סיפור מכל דבר,
כל כך נמאס לי ואני מגעילה את עצמי כבר.
נמאס לי לבכות מכל שטות ונמאס לי להיות בדיכאון ולחפש כל הזמן את הדיכאון הזה,
אני שונאת אנשים כאלה ובסופו של דבר אני מתנהגת ככה, אז איזה מין בן אדם אני?
אז זה ממש לא מעניין אותי, ואני אפילו לא הולכת לבכות על זה.
נמאס לי כבר לחפש אצל אנשים שלא רוצים,
נמאס לי מכל מה שגורם לי חרא,
מהיום אני מרחיקה את כל הדברים האלה ממני.
אני נשארת רק עם האנשים שעושים לי טוב, רק אם אלה שבאמת אוהבים אותי,
לא מתוך אינטרס או דו פרצופיות,
ויותר מהכול?אני מרחיקה מעצמי את כל הצביעות הזאת,כי כבר ממש בא לי להקיא מכל זה.
אני נשארת רק איתכם,עם מי שאני באמת אוהבת,
ויותר ממכם? אני ממש לא צריכה כלום.
אין בכי, אין דמעות, אין עצב, אין דיכאון, אין כלום.
יש רק את עצמי. מחייכת ומאושרת וטוב לי, גם כשרע, טוב.
They said they don’t see what you see in me
You wait a couple months, then you gonna see
You never find nobody better than me
דנה ותום תודה על הכול,אני אוהבת אתכן כל כך. (L)