הוא בא משדות בצבעים של זהב
אל מול התכלת שקמה עכשיו
שובי קורא לך, שובי אליו
שובי אל ילד שבך מאוהב
מקולך הוא שומע כואבות הבשורות
אהבה שזולגת מבין השורות
כותבת מכתב, המילים ארוכות
דף שהשאיר לו תקוות לחכות
כמו אביר שאיבד את סוסו בחולות
כמו כוכב שנופל אך ללא משאלות
אל ליבך הוא קורא והוא שוב מסתכל
מתפלל ושואל איך לא ראתה?
שנועדתי לה, שנבראתי לה, שקראתי לה
ואמרתי לה שנוצרתי לה, שנבראתי לה
שקראתי לה וביקשתי
שתישאר, שתישאר
כמו מכור לאסור ועדיין אוהב
היופי שבך עוד חרוט לו בלב
השנים כבר עברו, הוא אותה עוד אוהב
אני הוא הילד שבך התאהב
אני מרגישה איזו מועקה בלב ואני לא מוצאת את הסיבה לזה
אתמול יצאתי הכי דפוקה בארץ וכ"כ הרגשתי אהבלה חבל שלא נתנו לי איזה סטירה ואמרו לי סתמי כבר
הבנתי שאני פשוט מתבכיינת על שטויות
אני רוצה שדברים גדולים יקרו מההתחלה ואני לא מבינה שדברים גדולים צומחים רק מדברים קטנים
אם בכלל יקרו הדברים הקטנים קודם...
ואני לא יודעת להסתכל על הדברים הטובים שאולי קורים
באמת שאין לי מושג מה זה האופי הדפוק הזה שיש בי
קיצר בטוח שטוב לי אני פשוט לא רואה את זה
בסוף אני אראה את זה ואז בכלל יהיה מצויין
עוד שלושה שבועות טיול שנתי ניראלי אין דבר שאני מחכה לו יותר מזה
התעודה הייתה ממש טובה ממש הופתעתי
ועכשיו מתחילה המחצית הכי מעפנה כל כך הרבה מבחנים ובגרויות פשוט מחצית בלי חיים
יהיה טוב :)
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שירן .