ממעמקים קראתי אלייך ..

"אהבות יכולות ללכת ולבוא, אבל חברים לא.

כשאתה בצרה, הצרות שלך הן גם הצרות של החבר שלך.

אם אתה סובל, גם החבר שלך סובל,

אם אתה צריך עזרה הם תמיד יהיו שם בשבילך,

חבר אף פעם לא משאיר אותך לבד,

הוא איתך בלי לחשוב אם כדאי לו או לא,

הוא נמצא איתך כי אתה חשוב לו - וזה הדבר היחיד שהוא חושב עליו,

הוא שם והוא תמיד ישאר שם.

אתם יכולים ללכת או להישאר, לריב פעם אחת או מיליון ,

אבל החברות חזקה יותר מהכול."

את לא יודעת כמה אני מתגעגעת אלייך.

כל כך השתנית, את כבר לא מי שהיית.

היית הבן אדם הכי קרוב אליי בעולם, הבן אדם הכי הכי חשוב,

הייתי מוכנה לתת לך הכול, וכמו מטומטמת שתמיד הייתי, בסוף גם נפגעתי מזה.

ואת כל כך השתנית.

תמיד כשדיברתי עלייך רק שיבחתי ואמרתי כמה שאת מדהימה ואמיתית,

והכול התנפץ לי בפרצוף. לקחת אותי כמובן מאליו והחברות שלנו לא הייתה הדדית,

תמיד הדחקתי את זה ופתאום הבנתי את זה,

כשראיתי שאת מנסה להתקרב לילדים שהרגשת שאת מתרחקת מהם,

ולעומת זאת זה שהתרחקת ממני, שהיינו כ"כ קרובות, לא הזיז לך בכלל. זה שבר אותי כל כך.

אני זוכרת שאמרתי לך שאני מתגעגעת אלייך ושאת חסרה לי וזה לא הזיז לך בכלל,

כל מה שרציתי היה שתגידי לי שאת מתגעגעת אליי גם.

ביום יום את לא חסרה לי, יש לי חברות מדהימות שממלאות את החלל שלך,

אבל לפעמים כשאני לבד, או סתם בלילה, אני נכנסת לדיכאון ומבינה שאת חסרה לי,

ושאני צריכה איזו שיחה איתך כי את באמת מבינה אותי.

אבל אני יודעת שהדמות החדשה שלך עכשיו, זאת שאת מנסה להיות ובעצם זאת לא את,

את הדמות הזאת הצרות שלי והבעיות שלי לא מעניינות, וחבל שאת תישארי לבד בסוף.

ואני יודעת שגם עוד 5 שנים אני אזכר כמה את חסרה לי, כי היית חלק ממני.

אני יודעת שאת לא אמיתית, את לא שווה שאני אבכה בגללך או שאני אתגעגע אלייך,

כולם אומרים לי וגם אני יודעת את זה. אבל רק שתדעי שזה לא מנחם אותי,

כי פגעת בי כל כך. וגם אם מחר תבואי ותגידי כמה שהתגעגעת אליי,

בחיים שלי אני לא אסלח לך, ואני לא ילדה שנוטרת טינה, ואת יודעת את זה.

אבל כל כך פגעת בי, השארת אותי מאחור ושכחת כל מה שעשיתי בשבילך וכל מה שהיינו,

זרקת את כל החברות שלנו לפח בשביל אנשים חדשים, שמחר כבר לא יהיו שם,

כי אי אפשר לבנות חברות ביומיים, ואת החברות שלנו בנינו במשך הרבה זמן.

אני יודעת שמחר אני אראה אותך ושוב אגעל ממך, כמו תמיד,

אבל לפעמים אני כל כך מתגעגעת אלייך ולדעת שאת לא,זה שובר אותי.

הבטחתי לעצמי שאני לא אכנס לדברים כאלה יותר, אבל תראי מה את גורמת לי.

להתגעגע אלייך זה כמו להתגעגע למישהו מת. כי מה שהיה ממך - מה שהיה ממך שאני אהבתי, זה באמת מת,

את מישהי אחרת, מישהי שאני ממש לא סובלת.

אבל אני מאחלת שיהיה לך טוב ושלא יעשו לך מה שאת עשית לי,

שלא תישארי לבד ושתהיי מוקפת באנשים,

כי למרות שאני אנסה להתכחש לזה, אני אוהבת אותך, היית המון בשבילי.

והעיקר? שתחזרי להיות מה שהיית,

כי זה מה שעושה אותך מדהימה, האישיות הזאת שלך.

חבל שאיבדת אותה.

"הזמן מניע ומשנה את כולנו.
הוא משנה אותנו,
בין אם נירצה לבין אם לא."