פתאום היא מתרגשת
תשמע אותה לוחשת
אולי היא מתביישת להרגיש
אל תהיה כזה אדיש,
אני זוכרת מעצמי
תגיד לי, מי
עוטפת את כתפיך במקומי
נשטפת מעיניך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
מתחת לשמיכה שלך,
מתחת לשמיכה. שבמקומי,
שומרת את פחדיך לעצמה
שותה את שתיקותיך
שנקמה את חסרוני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו.
אתמול הלכתם חבוקים כל הרחוב
מתרגלים עכשיו ביחד לאהוב
בין לחי לעיניים ליטפו כפות ידיים
אולי היית רגע מאושר
וזה נעים כשזה אפשר,
אני זוכרת מעצמי
מי, רועה את זאביך? במקומי,
רופאה לכאביך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
מתחת לשמיכה שלך מתחת לשמיכה
שלנו
מי מוחקת לי אותנו מלבך
כל פצע שפצענו
בשבילך היא כבר כמעט אני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו.
לפעמים אני כל כך מתגעגעת אליך,
אתה היחיד שהבנת אותי, היחיד שהיה פה.
היחיד שנעלם והשאיר חור כל כך גדול.
ואז אני מרגישה שאני חוזרת לתקופה ההיא, שרק סבלתי בגללך,
ואני מוחקת שוב את כל המחשבות,
שוב את כל הגעגועים, וחוזרת לשגרה.
שגרה שאתה לא קיים בה.
~ ~ ~
אלף ימים עברו וגלעד שליט עדיין בשבי. את אף אחד זה לא מעניין, אבל מצד שני זה מעניין את כולם.
זה לא מעניין את מי שבאמת זה צריך לעניין, את מי שדואג לעניינים כאלו.
אני כל כך מרחמת עליו. כל כך מסכן. מתפלל שיצילו אותו, שיחזירו אותו,
יושב בין רוצחים. שומע מטוסים, הפצצות, ואף אחד לא בא, ואז הוא מרגיש ששכחו ממנו.
וכשהוא יחזור, איזה חיים יהיו לו ? חיים של סיוטים, של פחד.
כשהוא יחזור. כי הוא יחזור. הוא חייב לחזור. הוא צריך לחזור.
הוא נלחם בשבילנו ורצה להגן עלינו. ועכשיו אף אחד לא מגן עליו.
וההורים שלו, כל כך מסכנים..
אלף ימים שהוא שם, אלף ימים והוא עדיין לא פה.
אני לא מכירה אותו בכלל. לפני זה לא ידעתי מי זה גלעד שליט בכלל. לא ידעתי שקיים מישהו כזה.
ועכשיו .. אני מרגישה שאני מתגעגעת כל כך לבן אדם שאני לא מכירה,
אני כל כך מרחמת עליו.
מי יהיה השליט שיציל את גלעד?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שירן .