Jenny from the Blog

כבר קרוב לשלוש שנים אני מתניידת בין שלושה בתים.

למזלי, בשנה האחרונה עברתי לגור עם חבר שלי, מה שצמצם את כמות הבתים באופן משמעותי מארבעה לשלושה. ובכל זאת...

מדי שבוע אני אורזת תיק לנסוע להורים (הביתה) ותיק עוד יותר גדול כשאני חוזרת מההורים לבאר שבע (הביתה). אז מהו בעצם כרגע הבית שלי? הזמן שאני מבלה בבית ההורים הולך ומתמעט, עד שקשה לי להימצא שם יותר מ-48 שעות רצופות, ועדיין, גם הוא נחשב עבורי לבית.

זה כבר הפך לשגרה שכשחברים שואלים אותי איפה אני, ואני עונה "בבית", עולה השאלה מצידם "באיזה בית?".  

כבר יותר משלוש שנים יש בי את הגעגוע למקום משל עצמי, שבו יהיו כל הדברים שלי, שבו אהיה כולי ושאוכל לקרוא לו בלב שלם "בית".   

ולסיום ציטוט מתוך "יונה ונער" -

"הלכתי למצוא לי בית. שיתעטף עלי סביב, שיהיה לי מקלט מעט."

יום טוב לכולם.