לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Jenny from the Blog



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

5/2008

אחת נגד מכונת הרייטינג


שלום לכולם,

חזרתי לפני כמה שעות מיום צילומים ארוך ומלא חוויות של "1 נגד 100". האמת שדי הופתעתי כשהתקשרו אלי לבשר לי שמזמנים אותי לצילומים, בהתחשב בעובדה שהמיונים היו מתישהו בינואר, ומאז שכחו ממני.

באיזשהו מקום בתוך תוכי קיוויתי שאגיע לתוכנית, וכל השאלות יהיו מוכרות לי מתוך משהו שעברתי בחיים או משהו שנתקלתי בו, כמו שקורה לגיבור של "נער החידות ממומביי" בר המזל. ואכן זה מה שקרה.

חבל שזה קרה רק אחרי שכבר טעיתי בשאלה פשוטה ומה שנשאר לי זה לשבת עם עצמי ולתהות למה כשמתרגמים אגדות ילדים לכל מיני שפות, משמיטים פרטים מאוד (אבל מאוד) חשובים..

 

 

 

 

 

נכתב על ידי Jennyg , 27/5/2008 22:07  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מוקדש לאישה של חיי..


שלום לכולם,

לא ברור איך פתאום מצאתי את עצמי פותחת בלוג ומפרסמת פוסטים. תיכף יאלצו אותי להירשם לפייסבוק ולשלוח לאנשים מתנות וירטואליות כתנאי קדם לפרקים נבחרים בסטטיסטיקה... 

 

בכל אופן, אנסה לשתף אתכם בקצת בהגיגי הפילוסופיים, באירועים שגרמו לי להרהר ובקטעים שונים מספרים שגרמו לי לחזור אל אותה השורה שנית, ולעתים שלישית ולחשוב עליהם הרבה זמן אחרי אחרי סיום הספר.

 

אז אתחיל בספר שבעיני הוא חובה עבור כל אישה באשר היא (ועבור כל גבר שרוצה להבין מה מרגש בנות.. :) - "האוהל האדום" של אניטה דיאמנט. אין ספק שזה אחד הספרים היותר טובים שקראתי. הספר מאיר את הסיפורים בתנ"ך באור אישי ועצוב וגרם לי לרצות לחזור ולעיין בתנ"ך שזנחתי מזמן. הוא העניק לי כח עצום שאני לא מצליחה להסביר את מקורו ומלווה אותי מאז.

 

אני רוצה לשתף אתכם בפסקה האחרונה של הספר שנגעה לליבי במיוחד-

"במצרים אהבתי את ניחוח הלוטוס. פרח הוא פורח בבריכה עם שחר, וממלא את הגן כולו בריח מושק כחול כבד כל כך, שנדמה כי אפילו הדגים והברווזים מתעלפים. בלילה עלול היה הפרח לקמול, אבל הניחוח נותר, הולך ונמוג, אך לעולם לא נעלם לגמרי. אפילו ימים רבים אחרי כן, הלוטוס נשאר בגן. חודשים יעברו ודבורה תרחף באקראי במקום שבו פרח הלוטוס, ותמצית ריחו תשוב ותשתחרר לרגע קצר, אך בלתי ניתן להימחות.

מצרים אהבה את הלוטוס כי לעולם אינו מת. וכך הדבר לגבי אנשים אהובים. דבר בלתי חשוב כמו שם עם שתי הברות, אחת גבוהה, אחת מתוקה יכול לסכם את אינסוף החיוכים והדמעות, האנחות והחלומות של חיי אנוש."

 

המשך יום טוב לכולם.

 

תקופת השינויים עדיין לא הסתיימה, אני עוד עלולה להתחרט..

נכתב על ידי Jennyg , 17/5/2008 15:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Jennyg

בת: 43

תמונה




129
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJennyg אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jennyg ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)