לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

למרות הכל .


סיפור בהמשכים .

Avatarכינוי:  הכותבת , אני .

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

למרות הכל - פרק 10 .


לפני הפרק רק רציתי להגיד שאני מאוכזבת , רק אחת הגיבה לי בפעם שעברה בקשר לפרק .

אחת !

מתוך שש מנויים ולפחות 10 קוראים קבועים [אני לא זוכרת מדויק עכשיו ..]

רק שתדעו אני מצפה ל15 תגובות מינימום בכל פרק . איכזבתם ..

אבל זאת שהגיבה תהנה מזה , הנה קישור לבלוג שלה , רק כי היא היחידה שהגיבה ובאמת זה ניחם אותי ,

תודה !

.::תוש::.

 

ועכשיו הפרק -

[אגב גם יש עיצוב חדש אז תגובות !]

 

נדב חיכה בעצבנות ליד הדלפק במקס ברנר כאשר אחד העובדים התקשר להזמין אמבולנס , חדר השירותים נפתח , ונדב שלא יכל לשאת את המראה של שירלי מוטלת על הרצפה זז הצידה בזמן שאחד הסועדים במקום שהיה גם חובש, ניסה לעזור.

האמבולנס הגיע תוך כמה דקות ונדב עלה יחד עם שירלי .

הפרמדיקים החלו לחבר ליד שלה אינפוזיות, ואחד מהם התקין צינור הנשמה לפיה.

הפרמדיק: "אתה יודע איך זה קרה?"

נדב: "אני לא יודע.. אבל אני משער שמישהו הפחיד אותה, הייתה לי הרגשה רעה כזו.."

הפרמדיק: "טוב, ההרגשה שלך לא כל כך תעזור כראיה, אבל בהחלט נערב בזה את המשטרה.."

נדב: "זה לא מה שחשוב עכשיו, היא תהיה בסדר?!"

הפרמדיק: "כן, זה רק עניין של לתפור לה את החתך, היא בטח תישאר כמה ימים בבית החולים, היא ספגה מכה חזקה ואיבדה כמות די גדולה של דם.. ניתן לה עירוי ובטח לאחר מכן היא תוכל להשתחרר"

נדב: "טוב, תודה"

כאשר הם הגיעו לבית החולים הכניסו את שירלי לחדר ניתוח שם תפרו את ראשה ונדב בינתיים התלבט אם לצלצל להורים שלה, הוא לא ידע כ"כ מה להגיד להם, לכן העדיף להתקשר לאור-אחותה הקטנה ולהגיד לה מה שקרה כדי שתודיע זאת להורים שלה ויבואו לבית החולים, הוא לא רצה להדאיג את אמא שלה בהריון, ולא היה לו הכוח לבשר לאבא שלו שהבת שלו פתחה את הראש כי כנראה מישהו אים עליה בשירותים של מסעדה שהוא לקח אותה אליה.

זה בהחלט לא נשמע טוב.

נדב התקשר לאור, אבל לאחר כמה צילצולים הוא הגיע לתא הקולי, הוא ניסה עוד כמה וכמה פעמים, אבל אור לא ענתה.

הוא חשב שהיא לא ליד הפלאפון, אבל הסיבה הייתה שהיא עדין נבוכה מלראות אותו, ולדבר איתו בטלפון זה לא היה משהו שבא בחשבון מבחינתה..

נדב החליט בלית ברירה להתקשר לאבא של שירלי. הוא הסביר לו את המצב בעדינות, ואבי דווקא לא כעס עליו או משהו כזה , אלא היה מופתע ומבולבל בדיוק כמוהו.

אבי: "אוקיי, אנחנו כבר נגיע לבית החולים.. תוך רבע שעה נהיה שם."

נדב: "אוקיי, אני יהיה בקומה הראשונה בחדר ההמתנה ליד חדר הניתוח במחלקת טיפול נמרץ"

נדב ישב שם וחשב מה עשוי היה לקרות לה בשירותים.

הוא נאבק עם עצמו במחשבות על הצלם המוזר שעקב אחריה, הוא החליט לא להוסיף לדאגתם של הוריה של שירלי ולספר להם על המקרה. הוא ידע שעדיף לשמור זאת בסוד ולתת למשטרה לשאול את השאלות, לא היה שום קשר לזה. הוא שכנע את עצמו.

מה שלימים התברר כטעות של חייו.

כאשר יצא הרופא מחדר הניתוח מיהר אליו נדב.

נדב: "נו? היא בסדר?"

הרופא: "כמובן, היא לא הייתה בכלל סכנה, אך הסיכויים שהיא תתעורר ביממה הקרובה קלושים. בוודאי יהיו לה כאבי אש והיא תישאר פה בשבוע הקרוב"

נדב: "בסדר.. אני יכול לראות אותה?"

הרופא: "תוכל בעוד כחצי שעה, מעבירים אותה למחלקה אחרת שם היא תהיה עד שתשתחרר"

נדב: "אוקי, תודה רבה דוקטור."

הרופא: "אין בעד מה"

 

בינתיים, ממש כמה מטרים ליד נדב, ישב איש שנראה תמים לחלוטין והקשיב בעניין רב לשיחתו של נדב עם הרופא.

קצר בטירוף , אני יודעת.

המשך מחר. פרק חדש. סורי שלא הייתי פה הרבה זמן. בהבי (:

ולהגיב!#@$

נכתב על ידי הכותבת , אני . , 19/7/2008 22:55   בקטגוריות פרקים-עונה ראשונה .  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של .::תוש::. ב-22/8/2008 13:29



1,683
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכותבת , אני . אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכותבת , אני . ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)