גילי ענבר ישב בסלון ביתו המרוהט בטוב טעם ושתה קפה כאשר שמה את אשתו צועקת .
הוא הניח את העיתון על שולחן הזכוכית השקוף בסמוך לקערת הפירות שעל השולחן .
הוא עלה לחדר השינה שלהם וראה את אשתו , שירלי יושבת על המיטה עם חלוק .
" יש לי צירים " . היא בישרה לו .
" את בטוחה ? זה זה ? "
היא הנהנה בראשה .
הוא ניגש אליה , ירד על ברכיו והסתכל בעיניה , הוא ראה שם התרגשות , וגם פחד .
הם התחבקו והוא התקשר לנהג שלו , הוא ביקש ממנו שיגיע הכי מהר שאפשר וייקח אותם לבית החולים .
הם לקחו את כל הדברים ששירלי ארגנה כבר הרבה זמן מראש , התיק עם בגדי התינוק היקרים , בגדים לשירלי , מסמכים , ועוד כמה דברים שהיו בו .
הנהג הגיע תוך כמה דקות וזוג ההורים נכנס אליו , הם הגיעו לבית החולים הפרטי , שם כבר חיכה להם הרופא של שירלי , לו שילמו כסף טוב כדי שלא ידליף כל מיני שמועות ודברים שמענינים כתבי רכילות בצהובונים שמתעסקים בדרך כלל באנשים מפורסמים , וגם עשירים באיזור שבו הם גרים .
שירלי נכנסה לחדר הלידה וגילי היה בחוץ , הוא נאבק עם עצמו אם להיכנס או לא , הוא לא יכל להתגבר על הפחד , על התחושה הבלתי מוסברת לראות את אשתו סובלת . הוא פשוט לא יכל , היא הייתה האישה שהוא אוהב והוא לא יכל בשום אופן לראות אותה צורחת מכאבים .
אבל הוא ידע שהיא צריכה אותו שם , שאין אף אחד אחר שנמצא איתה שם בחדר הלידה , שבעצם - הוא כל מה שיש לה בעולם . חוץ מהוריה המאמצים ..
הוא ידע שאין לו הרבה זמן להחליט , הלידה עוד לא התחילה אבל בקרוב זה יקרה .
הוא חייג את המספר בנייד שלו וחיכה לתשובה .
קול אישה ענייני ענה לו מעבר לקו .
" ג'ולי ?"
" כן , גילי ? " היא שאלה ושמעו את החיוך על פניה .
גילי : " כן , אהמ .. רק רציתי להגיד לך ששירלי עכשיו בחדר לידה אם את רוצה לבוא או .. "
ג'ולי : " באמת ? כן , אני באה , רק תן לי את הכתובת .." היא נשמעה קצת לחוצה ונרגשת וגילי נתן לה את הכתובת . הוא היסס אם להמשיך ולשאול מה שרצה ..
ג'ולי: " אוקי אני כבר בדרך ."
הייתה שתיקה של דקה , ואז ג'ולי שאלה : " עוד משהו רצית גילי יקר ? " במבטא הרגיל שלה .
גילי : " לא לא זה בסדר , תבואי ."
הוא ניתק וישב מאוכזב מעצמו , הוא החליט שכשג'ולי תבוא הוא יתיעץ איתה .
היא הגיעה תוך זמן קצר , לבושה לשם שינוי בבגדים רגילים , ולא באחת מחליפות העסקים שלה ,
היא נשקה לו לשלום והוא הריח את הבושם שלה , שנתן לו תחושה של ריחוף .
הוא הרגיש מאושר , הוא היה רק צריך עוד דחיפה קטנטנה .
ג'ולי : " אתה לא נכנס איתה לחדר הלידה ?" שאלה בהיסוס קטן
גילי : " כן , אני אכנס , אבל אם תוכלי להיכנס במקומי אם אני ארגיש לא בסדר זה יהיה .. "
ג'ולי: " בוודאי שכן . " היא קטעה אותו.
גילי: " טוב אני הולך להתלבש ונכנס "
האחות שאחראית על הכניסה לחדרי הלידה נתנה לו את הבגדים המתאימים , כיסוי ראש , ומגן פה.
הוא נכנס לחדר הלידה ומיד שם לב ששירלי מחייכת .
שירלי : "ידעתי שבסוף תבוא , אוף אני כ'כ פוחדת .."
גילי: " אני פה אין לך מה לפחד .."
הוא החזיק את ידה וליטף את ראשה .
הרופא המיילד נכנס .
" טוב , אני רואה שגם בעלך נכנס , גברת ענבר , בעוד כמה רגעים תרגישי צירים חזקים מאוד , והלידה תתחיל" .
היא חייכה חיוך , שהיה מהול בהתרגשות , ציפיה ופחד . היא ידעה מה קרה לאמה כשילדה אותה . ולא יכלה לשאת את המחשבה שלא תזכה לחיות לצד ביתה .
טוב נכון שאמרתי שיהיה ארוך ,
אבל הנה כמה סיבות למה לא :
- בפרק שעבר מישהי הגיבה ורשמה משהו על זה שיש שני מתחים . אני אוהבת את זה שיש לי איך לנתב את הסיפור לאן שאני רוצה , להעלות פרק ובכל זאת להשאיר אתכם במתח . לא ככה ?.
- עכשיו יש שלושה מתחים : האקדח בבית החולים , שירלי ונדב שבישראל . מרכז הסיפור .
השני הוא עם האיש המסתורי והצלם שהוא מעסיק כדי לעקוב אחרי שירלי , הם בדרך לארה'ב שם יוסי פוגש את אשתו לעתיד , ורמז קטן להמשך העלילה: המתח הזה מתחבר איכשהוא לכך שגם שירלי וגילי ענבר גרים בארה"ב. הסיפור יתחבר בהמשך בין שני הקווים האלה .
המתח השלישי הוא הלידה של הבת של שירלי וגילי ענבר .
- לא המשכתי עכשיו את הפרק כדי שיהיה עוד מתח . אינלי עוד קו סיפור להמשיך בפרק הבא וליצור מתח רביעי , אני יהיה חייבת להמשיך אחד מהשלושה .
תכתבו לי בתגובות איזה אתם רוצים [;
אם יהיה תיקו אני לא אמשיך עד שעוד מישהו יגיב , בלי הצפות . תרשמו איזה אתם רוצים , לפחות 10 תגובות עד הפרק הבא !
שלכם ,
הכותבת .