זה יהיה פרק שמספר את סיפור חייו של האיש המסתורי שהיה בפרק הקודם.
זה הפרק שנמחק לי, שחזרתי אותו בערך אבל שיניתי המון דברים.
אולי זה בכ"ז היה לטובה שהוא נמחק (:
יצא יותר יפה..
אני מקווה שכולם ראו את המדריך למנויים בפוסט הקודם.
תכתבו לי שנרשמתם כמנוי בתגובות של הפוסט ההוא ואני יוסיף את כל מי שנרשם לקובעים (:
ENJOY (:
הוא התניע את המכונית והחל לנסוע אל ביתו שבצפון הרחוק.
היום הוא החליט לישון שם ולהנהג כאדם נורמלי.
כן, היו לו גם ימים כאלו מאושרים, שהוא החליט להיות שפוי לזמן מה, אבל בטח מחר הוא כבר יחזור לגור בבקתה שלו, הוא לא רצה למשוך תשומת לב, והרי שם גם נמצאות כל התמונות שלה.
האיש המסתורי הזה יכול היה להיות אדם טוב.
הייתה לו ילדות קשה, הוריו היו עניים ואביו עזב את הבית בגיל ארבע.
הוא סבל די הרבה והיו אף לילות שהיה משוטט ברחוב ולא ישן בבית.
רק בן 5 היה כשנכנס הביתה כרגיל בבגדיו המסמורטטים וראה את גופת אימו שוכבת בחדר הקטן ששימש לשניהם כבית, ומזרק היה נעוף בידה.
הוא זכר שהתחיל לבכות, הזכרונות לעולם לא הרפו ממנו.
אבל הוא לא זוכר איל קרה שלקחו את אמא שלו ומאותו רגע הוא החל להיטלטל בין בית יתומים אחד לשני וממשפחה אומנת זו לאחרת.
כשגדל מעט, הוא החליט להסתדר בחיים.
בעזרת קצת כסף שחסך מעבודה כשוטף מכוניות הוא למד נהיגה, ולאחר מכן חסך עוד כסף ורכש לעצמו מכונית קטנה.
הייתה לו דירת חדר קטנה בהתחלה, ולאחר מכן עבר לדירת סטודיו.
הוא נאלץ לגנוב קצת כדי להרוויח עוד כסף, ונרשם לאוניברסיטה לאחר שהצליח לשחד את האנשים הנכונים כדי שיעלימו עין מעברו. למרות שעפ"י החוק הוא יכל להירשם ללימודים באוניברסיטה ולהצליח בחיים כאילו כלום לא קרה, הוא ידע שכאשר יראו את קורות חייו אנשים יצמדו לדעות הקדומות שלהם כמו שטובע נאחז בקרש שמצא, ולא יתנו לו ללמוד.
הוא למד ועבד קשה, והצליח לצבור כסף. הוא הפך להיות עורך דין במשרד קטן בשכונה שקטה וקטנה בעיר.
הוא חסך מספיק כסף ורכש דירת שלושה חדרים קטנה ליד המשרד בו עבד, כי ידע ששבוא היום ירצה לשאת אישה ורצה שיהיה לו בית נחמד להראות לה.
ואכן, היום הזה הגיע.
הוא פגש יום אחד באישה נחמדה, שרק נכנסה למשרד הקטן כדי לשאול איך להגיע לרחוב כלשהוא, ממש במקרה הוא היה שם, הוא רק חיפש תיק כלשהוא שהשאיר שם בבוקר, כדי לעבור עליו ולהתקשר ללקוח.
מהרגע שבו הוא ראה אותה הוא ידע שהיא האישה של חייו.
הוא הציע לה לצאת באותו ערב והעניינים ביניהם התקדמו מהר, ולאחר חצי שנה היא עברה לגור איתו, הוא היה מאוהב בו כמו שלא היה מאוהב בחיים, ועד לאותו רגע, פרט לזכרונות שהצליח להדחיק במוחו, החיים שלו נראו כאילו מעולם לא היה אדם קשה יום שלא חווה את ילדותו מעולם.
כשחגגו שנה וחצי לקשר שלהם בבית קפה בעיר, הוא החליט להציע לה נישואין, כעבור שבוע כאשר חזרה מהעבודה היא ראתה שכל הבית מלא בנרות ובפרחים, הוא באמת אהב אותה, והשקיע.
היא אמרה לו כן, ולאחר חודש הם ערכו חתונה צנועה באולם במרכז העיר, אף אחד ממשפחתו לא הגיע, הוא גם לא הכיר אף קרוב שיכול להגיע.
כשאביו עזב את הבית הוא היה קטן מדי מכדי לזכור את המשפחה שלו, הוא אפילו לא ידע אם אבא שלו עוד חי,
ואמא שלו? כשהיא מתה אף אחד מהמשפחה שלה לא רצה לדבר איתה בגלל הסמים, ואף אחד לא חיפש אותו לאחר מותה, לכן לא הייתה לו משפחה, רק כמה חברים שלו מהלימודים באוניברסיטה וממשרד עורכי הדין הגיעו לחתונה, אבל מצד כלתו כל משפחתה הגיעה, והם התייחסו אליו כאילו היה בן משפחה שלהם, כלומר-הוא הפך להיות, באותו ערב.
לאחר חצי שנה אישתו בישרה לו בהתרגשות שהיא בהריון.
כשהיא הייתה בחודש החמישי הם גילו שזו בת.
זה היה בחורף.
ערב אחד, כמו בכל יום כשהיה רגיל להסיע את אשתו הביתה מהעבודה, הוא נכנס למכונית ונתקע בפקק ארוך בגלל מבול שהחל לרדת והפיל עמוד חשמל במקום שהיה בו.
באותם ימים, לא היה פלאפון,
וגם אם היה, הם בסה"כ היו שני אנשים צעירם בני 21 שאין להם מספיק כסף למותרויות כאלו.
הוא המתין בפקק כמעט למעלה משעתיים ולבסוף הודיעו לו שיחנה את האוטו בצד ושיבוא לקחת אותו מחר, כי אי אפשר לעבור ליד כבל החשמל, הוא החל לרתוח מכעס ונזכר בימים ההם שהמזל הרע חנק אותו.
עד לאותו יום לא קרתה לו אף תקרית של מזל רע מאז שפגש את אישתו, היא הפכה אותו לבנאדם מאושר והאירה את חייו.
כשהגיע לעבודה שלה רטוב מגשם, בישרו לו שהיא כבר יצאה לפני שעה משם. הוא הגיע הביתה בדרכים לא דרכים, רץ, כמעט נדרס, התלכלך ונחבל, משהו בליבו בישר לו שחייו התהפכו שוב,
והמזל הרע חזר אליו מהחופשה שלקח לו.
הוא הגיע הביתה ואישתו לא הייתה שם.
הוא התקשר למשטרה ובמשך לילה שלם נסע יחד עם כמה ניידות לחפש אותה, לבסוף היה זה הוא שמצא אותה.
זרוקה בגינה חשוכה ליד אחת מסימטאות הרחוב, חבולה וחצי עירומה.
היה לו ברור שאנס שפל גרר אותה לפה ותקף אותה לא רחם.
הוא כ"כ כעס, הוא לא האמין שזה קרה לו, אשתו בכתה ולא הוציאה מילה מהפה, הוא פחד לגורלה ולגורל בתו.
איך חיית אדם שכזו מסוגלת לאנוס כך אישה בהריון?
אשתו בילתה במשך שלושה חודשים עד הלידה בבית חולים, היא איבדה צלם אנוש וסירבה לדבר.
הוא עדיין אהב אותה למרות הכול, אהבה עזה שאין כמותה.
לאט לאט גם הוא נטרף בדעתו, וכשהגיעה שעת הלידה, אשתו כ"כ סבלה, שבליבו ניצתה אש והוא החל לשנוא את התינוקת הרכה שזה עתה נולדה.
לא היה בכך שום הגיון, הרי היא לא גרמה למעשה השפל שנגרם לאשתו, אך הוא שנא אותה. יותר מששנא אפילו את האנס.
לאחר מספר ימים שבהם ישב ליד מיטת אשתו בבית החולים וראה איך היא דועכת מבחינה נפשית ולא מוכנה להתאושש, הוא החליט לחזור הביתה ליום אחד.
עד היום הוא הצטער על כך.
באותו לילה שבו חזר הביתה, כי לא יכל כבר חסבול את המראות של אהובת חייו מתה אך נשארת חיה אל מול עיניו, היא ניצלה זאת.
היא התאבדה.
היא רק השאירה לו פתק קטן עם בקשה אחרונה.
היא רצה שהוא יקרא לתינוקת שירלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכותבת , אני .
