לפני שתמשיכו אני רוצה להגיד משהו- אני לא לסבית עד כמה שאני נשמעת מפוסט לפוסט.{או שאני כן? מיום ליום החשד גובר אך הוא לא אפשרי, אני יודעת את זה, טוב סתמתי את הפה}
אני מנסה להכריח את עצמי לשנוא אותה, אך עדיין בלי לשים לב אני מציצה לכיוון שלה ומחייכת ואז נזכרת שאני בילתי נראת בשבילה ושאני לא יכולה לגשת אליה.
מידי פעם אני מצליחה למצוא תירוצים לכך שהיא תוציא מילה לכיוון שלי ותוכיח לי שהיא עדיין רואה אותי.
כרוח רפאים אני מסתובבת לידך
למרות שהיא רוצה ניתוק מוחלט ממני, החלטתי משהו שיגרום לי מעט אושר בתוך כל הזוהמה המסריחה הזאת, בכל יום שאני באה לבית הספר, אני קונה סוכריית לב ונותנת לה אותה, לא בהחבא, ישר לתוך ידה, כדי שתדע שאני עדיין שם, ככה זה ימשך עד שהיא תחזור, אם היא לא תחזור כניראה שאני ימשיך לקנות לה סוכריות לנצח.
אני מבטיחה לעצמי, גם לאחר שהיא תחליט לזרוק את כל הסוכריות או תתעלם מהן, אני ימשיך כי לפחות מצאתי דבר אחד שנותן לי אושר, אני לא יכולה להסביר את הסיבה לזה, פשוט לא יכולה, אבל זה גורם לי טיפה של אושר בתוך כל הזוהמה המצחינה.
באהבה - בנעלמת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
