הדרך לאושר ארוכה ומפותלת

אמא

יש לי תחושת בטן גדולה מאוד שאת קוראת בבלוג זה למרות שאמרתי לך לא לעשות זאת כמה פעמים משום שכל מה שאני רושמת זאת תקופה אחת ארוכה, שאם תיקראי אותה אז תידאגי סתם.

את צריכה להבין שאם אני מבקשת משהו אז יש לזה סיבה טובה ואם את הפרת את בקשתי ולמרות הכול נכנסת לפה ועוד לאחר שנכנסת לפה העזת לדבר איתי על דברים שרק בבלוג סיפרתי אותם, תתביישי לך, אין לי דרך אחרת לתאר לך את העצב שיש בי רק על המחשבה שיכול להיות שאת חיטטת לי בתיקיות וגילית עליי הכול, שעכשיו יכול להיות שאני עירומה מולך, לא מספיק רע לי בלי שאת תדעי, עכשיו אני צריכה גם לחשוש שאת יודעת על כל הצער שלי.

ודבר אחרון אמא -

אם אני טועה ולא חיטטת לי בבלוג ואת לא ראית ולא תיראי בחיים את הפוסט הזה כי את מכבדת אותי יותר ממה שאני חושבת, אני מצטערת מעומק ליבי, יכול להיות שאת פשוט יודעת להבחין מתי לא טוב לי, אני מקווה שזה מה שקרה.

באהבה-

כבר לא נעלמת

ולכם, קוראי האהובים-

קרה לכם שהוריכם/ כל אדם אחר הפר את בקשתכם לפרטיות?

אני אשמח לשמוע.