גיליתי שאני לא מסוגלת על דברים טובים שקרו לי, נישמע לי מיותר.
אני כותבת פה רק כשאני צריכה לפרוק משהו מעליי, לכן הבלוג הזה הוא די דיכאוני למרות שאני לא נמצאת במצב הזה כל הזמן.
אולי בכל זאת הבלוג הזה מיותר?
הייתי שלשום בפעולה שנערכה יומיים {שישי- שבת} .
ישנו באולם הספורט שיש בקן ומאוד נהנתי
סוף סוף אני מתחילה להתחבר לאנשים בלי לפחד ממה שהם יגידו עליי, אחרי הכנס ט' שלישי שהיה ממש טוב אך לא הכרתי שם אף אחד, החלטתי שאני צריכה לשנות את הגישה וכך גם להכיר אנשים חדשים.
במהלך הלילה דיברנו לכמה רגעים על בלוגים והם אמרו שלדעתם זה דבר מיותר ושאני צריכה להפסיק עם זה.
אולי הם צודקים?
לא מבינה למה אני בכלל מסתתרת מאחורי הכינוי 'כבר לא הנעלמת' ממה אני מפחדת? שיגלו אותי? יצחקו עליי?
ממה אני מפחדת?
אני חייבת להפסיק להסתתר, יום אחד אני אפסיק, אני אפסיק עם זה!
מישהו באמת רוצה לדעת מי אני?
אם מישהו אחד יגיד שכן, אני מבטיחה לעשות את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
