עוד יומיים, ביום חמישי, אני נוסעת לסמינר מובלים {קורס הדרכה של הנוע"ל}.
הרבה ציפיות וחששות יש לי לגבי הטיול הזה, אני מאוד רוצה לעבור את הקורס הזה בהצלחה ולהגשים חלום אחד ישן שבו אני מדריכה ומלמדת ילדים קטנים ומופרעים את כל הידע שלי ובעיקר לעשות איתם כיף, אך, האים אני מסוגלת לכך? האים אני מסוגלת לעבור סמינר שאורכו כשבוע בלי לאבד את שפיותי? ומה אם אני לא אכיר אנשים חדשים? ואם כולם ישנאו אותי? ואם לסבתא שלי יהיו גלגלים?
אני כל כך רוצה להפסיק לחשוב על זה ופשוט לחיות את הרגע ולהיות אני וזה מה שאני הולכת לעשות, אך אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על מה שיכול לקרות.
בהצלחה לי, אני יודעת שאני מסוגלת.
באהבה- כבר לא נעלמת אלא מדריכה שהולכת לחיות את הרגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
