לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הדרך לאושר ארוכה ומפותלת


חיי כפי שאף אדם לא ישמע ממני לעולם.

כינוי:  בר הלא נעלמת

בת: 31

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

5/2008

סוף לסיפור


 כל הקסמים תמו חלפו 

 

 כל האורות כבר נאספו  

 

הזמן שאין רופא לו 

 

 חמק חלף כמו פלא  

 

ורק הזיעה על הפנים 

 

 כובע מעוך ריק משפנים  

 

כל הצופים כבר קמו 

 

 כל התשואות נדמו  

 

פרחו היונים. 

 

 גם האמת, גם הבדיה  

 

מה שהיה, כמו לא היה

 

 וסוף לסיפור.

 

מתוך השיר - סוף לסיפור

ביצוע: יהודית רביץ מילים: יענקל'ה רוטבליט לחן: יהודית רביץ
 
זה הקטע אשר מתאר את העינויים שאני חווה עכשיו ואשר התחלתי לכתוב אותם בפוסט הקודם, אני חושבת שיש עוד אבל אני לא בטוחה {ילדה מוגבלת} .
בנוסף המנגינה של השיר גם מתאימה לכאב, כמו דקירות סכין, מנגינה חדה וברורה, 
מומלץ  להוריד למי שלא מכיר את השיר ולשמוע.
הבית לא מסודר בשיר כמו שסידרתי אותו כאן, אני לקחתי רק את הכמה שורות מכל בית שהכי התחברתי אליהן.
 
אין דרך חזרה
לא יודעת להעריך את הדברים שיש לי אבל כשהם עוזבים הכול משתנה
 
 
באהבה מהולה בעצב - הנעלמת
 
נכתב על ידי בר הלא נעלמת , 30/5/2008 06:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוהבת אותה, שונאת אותה.


לפני שתמשיכו אני רוצה להגיד משהו- אני לא לסבית עד כמה שאני נשמעת מפוסט לפוסט.{או שאני כן? מיום ליום החשד גובר אך הוא לא אפשרי, אני יודעת את זה, טוב סתמתי את הפה}

אני מנסה להכריח את עצמי לשנוא אותה, אך עדיין בלי לשים לב אני מציצה לכיוון שלה ומחייכת ואז נזכרת שאני בילתי נראת בשבילה ושאני לא יכולה לגשת אליה.

מידי פעם אני מצליחה למצוא תירוצים לכך שהיא תוציא מילה לכיוון שלי ותוכיח לי שהיא עדיין רואה אותי.

 

 

 כרוח רפאים אני מסתובבת לידך

 

למרות שהיא רוצה ניתוק מוחלט ממני, החלטתי משהו שיגרום לי מעט אושר בתוך כל הזוהמה המסריחה הזאת, בכל יום שאני באה לבית הספר, אני קונה סוכריית לב ונותנת לה אותה, לא בהחבא, ישר לתוך ידה, כדי שתדע שאני עדיין שם, ככה זה ימשך עד שהיא תחזור, אם היא לא תחזור כניראה שאני ימשיך לקנות לה סוכריות לנצח.

אני מבטיחה לעצמי, גם לאחר שהיא תחליט לזרוק את כל הסוכריות או תתעלם מהן, אני ימשיך כי לפחות מצאתי דבר אחד שנותן לי אושר, אני לא יכולה להסביר את הסיבה לזה, פשוט לא יכולה, אבל זה גורם לי טיפה של אושר בתוך כל הזוהמה המצחינה.

 

 

באהבה - בנעלמת

 

 

נכתב על ידי בר הלא נעלמת , 29/5/2008 20:58  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הנעלמת ב-1/6/2008 06:21
 



גוף ללא נשמה


מה קורה שהנשמה מתה אך הגוף מסרב להעלם?
הוא מסרב למות למרות שהוא יודע שהמצב לא יכול להיות גרוע יותר.
אולי בגלל שהגוף יודע שאם הוא ימות , הדבר היחידי שנותר לו יפגע ?
הגוף נמצא בדילמה קשה , דילמה כואבת .
האים להצתרף לנשמה המתה למרות המגבלה?
הגוף מחייך למרות שלא באמת טוב לו , הוא לא רוצה להדאיג את
האנשים היחידים שאהבו אותו .
בקשה אחרונה הייתה לגוף , לא לבכות עליו , להתנהג כאילו כלום לא קרה .
וכך אחרי שוידא שבקשתו תתממש הסכים הגוף לארוז שתי מזוודות ולעבור דירה , הוא לא ידע מה יש במקום שאליו יגיע אך הוא קיווה שיהיה לו טוב , לפחות יותר טוב ממה שהוא מרגיש עכשיו.
רגע לפני שהמונית הגיעה והגוף עלה , הגיעה ילדה שהגוף לא הכיר ומעולם לא ראה , היא החזיקה לא את היד ולא שחררה אותה עד שהמונית עזבה.
כששאל הגוף את הילדה מה רצונה היא ענתה לו תשובה שאותה יזכור כל חייו .
"זמנך לעזוב עוד לא הגיע, עכשיו חזור לביתך, תפרק את המזוודות וכשיגיע זמנך האמיתי לעזוב אני אחזור " .
מאז כל פעם שרע לגוף , חושב הוא על הילדה שעזרה לו , שהצילה אותו.
אך את נשמתו? הילדה הזרה לא הצליחה להציל . הנשמה הלכה והיא לעולם לא תחזור.. אף פעם!
נכתב על ידי בר הלא נעלמת , 27/5/2008 21:37  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הנעלמת ב-29/5/2008 20:58
 



לדף הבא
דפים:  

1,361

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבר הלא נעלמת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בר הלא נעלמת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)