יצא לי לחשוב ממש ברצינות בזמן האחרון על המון דברים.
והתחלתי לחשוב למה באמת לא לעשות את הדברים שחשבתי עליהם ולשנות את החיים שלי?
אבל בשבילי שינוי קיצוני זה משהו שלוקח המון אבל המון זמן.
אז אמרתי שאני אוותר על לשנות את החיים שלי, שאני אשאר כרגיל כמו שאני, ושלא היה אכפת לי מה אנשים אומרים עלי.
כמו שבבלוג כל התגובות הן ממש מגעילות ומוציאים אותי הרעה, אני אומרת שאני לא צריכה שבכלל היה אכפת לי.
אבל אני בפנים אכפת לי מכל מה שאומרים שלי מהכל, וזה לא שאני בוכה מכל מילה מגעילה זה פשוט שמה שתגידו מגעיל עלי אני אזכור לכם את זה תמיד, ובסופו של דבר אם זה יהיה המון דברים מגעילים שאתם אומרים עלי זה עובר למשהו אחר, זה יעבור לקללות משלי, ולי יש פתיל ממש קצר.
הדברים שחשבתי עליהם המון זה: להשתנות מבפנים ומבחוץ, להיות יותר חופשיה, לעשות יותר דברים שאני רוצה.....
אני ממש רוצה להשתנות מבפנים ומבחוץ, אבל לא יודעת למה.
וזה לא שאני הולכת להשתנות בשביל מישהו, זה פשוט שלא נוח לי עם מי שאני, תאמת שאני בכלל לא יודעת מי אני, אני כזו werdo.
אני כזה בין פאקצה לבין רגילה, אני לא יודעת מה אני ואני רוצה להחליט על דבר אחד שאני צריכה להיות.
אני גם לא יודעת מה זה רגילה, כאילו מישהו שלומד ויש לו חברים וכזה?
אבל מה????????
כל אחד הוא מי שהוא.
אני לא רוצה עכשיו שום הצעות על להיות משהו.
אני גם חשבתי שבשלב הזה אני כבר ממש צריכה להחליט על אהבה אחת ויחידה ולא לעבור מאחד לשני.
וזה לא כזה קל כמו שאתם חושבים, בשבילי כל שינוי זה קשה אפילו רק לעבור בית בשבילי זה קשה.
אני ילדה מאוד רגישה ואני לוקחת דברים ללב, אבל רק את הדברים הקשים.
והקשים זה השינויים הכי קשים שצריכים לעשות בחיים.
תמיד צריכים להמשיך הלאה ולא להיתקע בדבר אחד, וזה מה שאני מנסה לעשות עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
