חזרתי קצת לכתוב פה...

דאםם בזמן האחרון, [כמעט] הכל חרא... ולמרות השיט אני ממשיכה להיות אופטימית...

אני לא זוכרת את עצמי אופטימית כל כך.

למרות זאת, אני רואה בעצמי פול שינויים.. אני בוכה [ודי הרבה יחסית לפעם, שפעם זה היה כמעט אפעעם], וכיף לי.

באמת לא אכפת לי מכמה דברים, מכמה אנשים... היי! לא אכפת מהבחינה הטובה..

שיחיו את חייהם, זה שלהם =]

כמה שזה מצחיק, באתי לכתוב את הפוסט, והיו לי כל כך הרבה דברים לכתוב פה ועוד בניסוח

 מגניב כזה, וכשזה הגיע לרגע, אני שכחתי הכלל, את כל השורות שרציתי לכתוב

ולשמור פה XD הכל בגלל לרה שהתקשרה, שיחה של איזה חצי שעה..

כמה שהחיים הם אכזריים.... אתה יכול לאהוב אדם אחד, ובו זמנית להידלק על עוד מישו.. ברר

שונאת את זה.. דרך כלל זה עובר ממש מהר.

אני מקווה שזה יעבור לי סעמק, מה לי ולו? כאילו... לא רוצה לוות על משהו שהוא באמת יקר לי.

נשאר איזה 5-4 חודשים ללמוד, שזה ממש קצת :ם

ובאמת שכל כך לא בטוב הלימודים האלה עכשיו... אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על זה. .

דאמיט, אני רוצה א-ו-ת-ו... איזה דילאי... בסוף אם אכן אני יקבל אותו זה כבר לא יהיה מעניין

וזה מה שאני הכי שנאת. אני מאוד מקווה שזה יתעופף בדיוק איך שזה באה.

כי הדלקות זה חזק זה בוער, זה דחוף וזה עכשיו.. אבל זה לא אהבה, לא לבלבל.

דלוקה על מישו, טוב יעבור חודש וחצי מקסימום.

אבל לא משנה מה, תגידו לי לבחור בינו לבין קיריל, אני א אחשוב פעמיים. התשובה ברורה?

הוא הבנאדם היכ יקר, שלי. הוא איתי.. וזה הולך להישאר ככה, ואני, אני שלו לא משנה מה.

או גאד למה אני בכלל כותבת את הבול שיט הזה פה.

אניוואי, פריקה. בשביל עצמי. גם ככה אפחד לא נכנס לפה כמעט אפעם, כמוני.

אני יכולה להמשיך לכתוב ולכתוב... אבל זה לא משאני רציתי לכתוב, די זה כלכך מעצבן!

הו סופסוף האימיול התחיל לרוץ... זה משמח.

כרגע: אני חושבת על מחר, עוד יום משעמם, שאנלי כח אליו, בבצפר אין מה לעשות... כלפים, די נמעס.

אבל אין הרבה ברירות, אם לא לשחק, אז לעשן פי-2. וזה לא טוב אני מנסה לזרוק, לא באמת.

יותר נכון אני רק רוצה, ולא באמת מנסה. אני צריכה מוטיב.

כמה חבל שאיבדתי קשר עם כל כך הרבה אנשים, די זה כל כך חבל.

לא ממזמן ביקרתי בבצפר הישן שלי.. כיתה ז' אנשים שלמדו איתי ביסודי, XD זה היה קטע שפגשתי

את תמיר, ואוו גיליתי ממנו שאני בעצם לסבית, מדובר באן [אינה] חברת ילדות שלי...

שהכירה את טומי... ואז היא אמרה שהיא חצי ספרדיה חצי ליטאית [ליטא] ואז תמיר נזכר בי כיא ני מלטביה..

ואז התברר שהיא מכירה אותי, קטע שיחה קצר:

טומי: "ראיתי את אן לפני כמה זמן"

אני: "מה? מי זאת?"

טומי: "אינה היא שינתה ת'שם לאן"

אני: "WTF?"

טומי: "היא סיפרה שהייתן חברות"

אני: "כע... "

טומי: "שהייתן קרובות.."

אני: "ואלה היא הייתה בין החברות הטובות"

טומי: "שהייתן ממש קרובות.."

אני: [עדיין לא קולטת] "טוב היינו די קרובות אבל בלי הגזמה, לא הכי הכי טובות"

טומי: [מדגיש] "ממש ממש קרובות

אני: [דאשלו] "רגע רגע רגע, מה ממש קרובות? אתה מתכוון שהיא אמרה שהיינו לסביות או משו?"

טומי: "יאפ =] "

אאאאאהה אני אראה אותה, חבל. בעצם, עכשיו מזה לא אכפת לי ממנה, ומהחיים שלה, ומה קורה לה בכלל....

אם הייתם שואלים אותי פעם, הייתי מתה לדעת עם היא מסתובבת איפה היא גרה איך היא נראית ושיט,

עכשיו, ממש אבל ממש לא אכפת לי מדברים כאלה.

וואי אם כבר מדברים על קשר אבוד, פגשתי את נתי [עינת] ואי, צריך לבקר. עזבו אותכם אז לכונו היו

כינויים מוזרים כאלה. ג'ניה הייתה ג'קי, עינת נתי, תמיר - טומי ולי בכלל קראו טיטי.

אוחחח זה כל כך ישן. משו שיותר רלוונטי לעכשיו, איבדתי קשר, עם חצי בני עי"ש.... צריך להתקשר.

עם אנשים שלא כל כך רחוקם מפה, מבת ים. ובכלל עם אנשים נחמדים, כמו קסושקה, אירקה, קוסטיה.

ואי גם עם איגור [כע כע בלונדי אתה] לא דיברתי ב 3 החודשים האחרונים.. =[ לא רוצה ככה!!! :,(

טוב אני מפסיקה להעציב א עצמי לעשות לעצמי איסורי מצפון כי אנ מניאקית ששכחה מכולם.

בבני עי"ש נבקר. בת ים.. אמ... גם נו זה אפילו קצת יותר קרוב =]] 

עוד מעט קיץ... נו עוד מעט זה יחסי כן?! כבר אמרתי שהשתנתי ורק עכשיו שמתי לב לכך?!

השנה הראשונה שאני רוצה קיץ בחורף... בעבר לא משנה מה, תמיד רציתי חורף, גשמים, עכשיו חורף הכי מעפן שיש.

די קר ואין כל כך הרבה גשמים. [לא קשור נייטויש עשו כזה בולשיט קאוור לפנטום אוף דה אופרה, מה ניהיה מזה טראנס?]

אני רוצה שהיה חם. אני רוצה שמש, באלי להשתזף, למרות שאני שונאת... והכי חשוב אני רוצה קיץ כדי לגלוש.. כל כך היה באה לי בטוב עכשיו... אוחחח הימים הטובים ההם.

היום יש לי כל כך יום פריקה... כל כך... קר בחוץ! קר בכל מקום, ועכשיו אני מתה מחום, לוהטת, במיוחד בפנים. שונאת את זה.

מכירים ת'קטע הזה, שרשמתם מילה, והיא בול בשורה? ואז, אתם צריכים נקודה לשים והיא יורדת... אוייש זה מעצבן כל כך.

ברקע: לקונה... הלהקה הטובה והישנה.  פריקה פריקה.... חודשיים בערך בלי מחשב.. כאילו כן הוא היה קיים, אבל אלנגעתי בו. [הנה זה קרה לייי]

עוד מעט אנסה, [לא להתעצל] להוציא רשיון לטוסטוס, תגידו מעפן תגידו איכס לא אכפת לי, קודם כל הרשיון בשבילי יהיה חינם.

וחוצמזה, אחר כך כשה היה לי רשיון לאוטו, אני לא אצטרך תאוריה.. והכי חשוב, לא היה לי את המלווה המסריח הזה. עכשיו נשאר רק לא להתעצל.. ולעשות טופס ירוק ותאורייה.

אתם יודעים שאם תופסים עכשיו קטין מעשן נרגילה בחוץ 5000 ש"ח כנס להוריו.. כי לאחרונה המשטרה תפסה פול אנשים עם סמים בראש. טוב עכשיו אני מרגישה שהפריקה הסתיימה ופשוט התחלתי לחפור. הפוסטים הבאים, ואני מקווה שלא להיתעצל,

היו פחות חופרים, יותר פשוטים, ןיותר אני. כי עכשיו זה כל כך לא מה שבאתי לכתוב. אניוואי, קצת פירקתי. =]

פאקה! :P