Self Distruction

זה מעכב אותי, זה פוסל לי את האפשרויות ולכן זה לא פה יותר.

ועכשיו לחכות שבועיים.

היומן מצביע על יולי, אני חולמת על דצמבר. מקומות טובים יותר. אוויר פחות כואב.

כל חיי הם אוסף הזדמנויות של להבחין בך ברחוב. בלט של צירופי מקרים.

 אתה שם ואני שם ויום אחד נחצה את אותו הכביש באותה השעה. וזה יהיה השיא של היום שלי. בלילה אני אקרא ושוב אלך לישון באלכסון ושוב אחלום עליך. יום אחד אני אדהה כל כך מרוב ציפייה שהחיים פשוט יכוונו אותך לרחוב אחר.

ובכל זאת, יש חיוך בנמצא :)