לא רוצה להמשיך.לא ככה.
אין למה.
אז כנראה שזו הפעם האחרונה שאני כותב לך.
אני אכתוב לך שיר על אהבה שלא תישכח.
על איך למרות כל מה שהיה על זה אני אחלום.
אחלום עליך בשמלה הזאת שכל כך אהבתי.
על המבט המבוייש כשאמרתי כמה את יפה.
על החיבוק הזה במיטה כשהכל בארגזים
ועל עוד טיפה.עוד טיפה מחום גופך.
עוד טיפה מהריח שלך שאני מכור אליו.
אבל כל זה נחמד ויפה בשיר של אוהבים.
בשיר שלנו זה רק כאב.
בשיר שלנו יש רק בכי וכעס.
כי אצלנו כבר אין. אין אצלנו.
יש אצלי ואצלי מרגיש הכי בודד.
כי כשנגמר.
האהבה הכי גדולה של החיים שלך.
נשאר רק חור ענק.
לא כזה שתוכל לסגור עם עוד לילה של שכרות.
או אם איזו מדבקה גדולה.
לא אי אפשר.
אז ראיתי שהמשכת הלאה.
וזה טוב איפשהו.
המשכת למקום שבו יהיה לך טוב.
כי אני כבר לא ידעתי לתת לך את זה.
אני יודע שאמשיך לדמיין גם מחר.
אבל תדעי לך נסיכה שאין משהו שארצה יותר מלהבין שאת מאושרת.
אז בהצלחה לך יפתי.
וניפגש אהובתי.
כמו שאמרנו בגלגול הבא.
להתראות אהובתי.
שישו.
וזהו.