אישה מהאפלה

יום מוזר שכזה גרם לה להבין אולי באמת את מה שהפנימה עם השנים, ילדה קטנה בעולם שלא מועדת ושוררדת כל רגע, מלאה בחיוכים שהאנשים בה מקנאים, ושהסובבים אותה שואלים לשלומה אצלה תמיד בסדר, היא מעולם לא התלוננה על אורך חייה, מעולם היא לא סיפרה לאדם מה היא מרגישה, בימים שהיא החווירה בפניה איש לא ידע באמת למה, מעולם היא לא סיפרה לאיש על חייה למרות שכולם יודעים שסודותיה ילכו איתה לקבר, מעולם היא לא ידעה או הרגישה מזאת אמא,למרות שהיום היא אמא בעצמה שמשדרת לילדיה הרבה חום אהבה וחינוך ואבא... אין לה שנים. היא פשוט מדהימה אבל הנפש פצועה, היא כותל של כולם ולה.. אין כותל משלה,בלילות שכולם ישנים היא מדליקה נר ריחני, ושהבוקר עולה היא בשעה כבר מוציאה את הבית על מעקה סלון ביתה וילדיה כבר בחוץ בדרכם לבית הספר, והיא.... כן היא כבר מתארגנת לעבודה. ואם נשאל אותה את נחה? היא תענה.. "כל חיי". נושא הזוגיות בעיניה: לדעתה רוב הגברים מחפשים את המיטה בלבד! בשעה שהיא לא מתפשרת עם גברים שכל הזמן רוצים בה היא שמה את הדגש על קשר מחייב, ואם נדבר שיש גבר טוב בשבילה היא תענה.."בטח יש לו איזה שריטה" מצידה לחיות בלי חום ואהבה ארי גם ככה היו חייה כילדה, העיקר מצידה להעניק לכולם היא בחיים לא תהפוך לאישה קרירה,

היא אישה מדהימה כמוה יש מעט אבל זה העולם שכך נקבע גורלה