אני נמשכת אלייך יותר ויותר עם כל מילה שיוצאת תחת אצבעותייך, אם כל לחישה קטנה שנאמרת בשקט שכזה, שרק אני אוכל לשמוע, אבל אז אתה נעלם וכך גם אהבתי. ואז הוא בא ומשחרר משפט שנון כזה או אחר, ואני נשבית בעיניו כמי שלא חוותה כוויות מימיה, אך מגלה במהרה עד כמה הוא לא בעניין. ואז אתה חוזר, ובינתיים אחד אחר מגיח משום מקום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
