החלטתי החלטה.

לא מתוך עצלנות,חוסר כוח,או מוטביציה.

פשוט זה קשה אי אפשר לישמור על מסגרת כשאתה נמצא בחופש.

כשאתה יוצא כל יום,עם חברים-בשעות לא נורמליות

לים,למסעדות וכן הלאה.

ולכן,החלטתי סופית לעשות הפסקה .

[אני ימשיך לעדכן פה]

נכון שאני לא עכשיו ילך ויתחרפן עם עצמי,ברור שאני ישמור.

אחרת אני יצתרך לעבוד קשה יותר.

אבל,מידי פעם יתפנק כמו שצריך.

יאכול דברים שלא אכלתי הרבה זמן..ולאט לאט יחזור לשיגרה יחד עם המסגרת הלימודית.

כי אני יודעת שאני יכולה.אני כבר הוכחתי.

לכולם.ובעיקר לעצמי.

אני יודעת כשאני מציבה לי מטרה אני משיגה אותה בכל דרך אפשרית.

אם אתם חושבים שאני מתכוונת לאמירה הפופולרית של "ממחר אני יתחיל"

מן דחייה.ממש לא.

אני לוקחת הפסקה.ומודעת להפסקה

ומתי אני יעצור וייקח את עצמי ביידיים שוב פעם ויחזור למסלול.

יש לי מטרה.

ואני ינצח