חברות במבחן.

פרק -21-

התעוררתי בבוקר וראיתי שעידו לא לידי.

נזכרתי בלילה המדהים שהיה לי אתמול וחייכתי.

עידו:"איזה חיוך על הבוקר" נכנס לחדר והתיישב לידי.

אני:"הכל בזכותך" חייכתי, "מה השעה?"

עידו:"10. תקומי תתארגני ונצא"

אני:"כן אני קמה" אמרתי והרמתי את השמיכה, "במחשבה שנייה תן לי את החולצה מהתיק" אמרתי כשראיתי שאני לא לובשת אפילו תחתונים.

קמתי והלכתי לצחצח שיניים, לבשתי את החצאית החומה עם הגופייה הלבנה ונעלתי נעליים עם עקב קטן בצבע חום.

עידו:"איזה כוסית"

אני:"עוד לא התאפרתי" אמרתי בזמן ששמתי גימור אחרון של מסקרה.

עידו:"אני הולך לעשות לנו קפה"

אני:"תודה" אמרתי ואספתי את שיערי לקוקו גבוה.

יצאתי מהחדר ומיד חשבתי בשנית, אני אפזר את השיער.

עידו:"קחי מאמי שלך על השולחן, את רוצה לאכול?"

אני:"לא תודה מאמי" אמרתי ולגמתי מהקפה שלי.

מייקל:"נו שירה קומי כבר" ניסה להעיר את הבלונדינית ששכבה בלי לזוז.

שירה:"כן, כן. קמתי"

מייקל:"יאללה כבר 11 אני צריך לזוז"

שירה:"טוב תלך"

מייקל:"טוב אני הולך, תטרקי אחריך את הדלת" אמר ויצא מדירת הסטודיו שלו.

"בוקר טוב סיגל" בירך אלי, הקולגה שלה.

סיגל:"איזה בוקר? ואיזה טוב?" אמרה והתיישבה על הכיסא.

אלי:"מה קרה?" שאל אותה בדאגה.

סיגל:"הבת שלי הלכה לישון אצל חבר שלה, פעם ראשונה"

אלי:"מתוקה הבת שלך כבר אוטוטו בת 17 תני לה לחיות"

סיגל:"איזה לחיות?! חברה שלה כבר בהריון. לא מתאים לי להיות סבתא. אני רק בת 38"

אלי:"אני בטוח שהבת שלך מספיק חכמה בשביל להבין את זה" אמר ונתן לה כוס עם קפה.

סיגל:"תודה" חייכה אליו, "מה חדש אצלך?"

אלי:"סיימתי עם הליך הגירושים. בית המשפט החליט שרינת לא מספיק אחראית אז אני קיבלתי את מיטל"

סיגל:"אני שמחה בשבילך"

אלי:"לא נעים לי לבקש, אבל את רוצה היום בערב לצאת לארוחת ערב?"

סיגל:"למה לא נעים? בכיף"

אלי:"אני אאסוף אותך ב9?"

סיגל:"אין בעיה", אמרה והביטה בשעונה, "כמעט שכחתי, הבת שלי בחקירה. אני חייבת לרוץ. אתה תצליח להחזיק מעמד לבד?"

אלי:"תלכי בראש שקט. אני אהיה בסדר" אמר וחיבק אותה לפני שיצאה מהמשרד בריצה.

נכנסנו יד ביד לתוך בניין קטן ברחוב דיזינגוף באשקלון.

ראיתי את מייקל יושב על כיסא עם אוזניות תקועות באוזניים.

מייקל:"את נראית טוב"

אני:"תודה" עניתי בחוסר חשק.

מייקל:"חקרו אותי כבר את אמורה להיכנס עכשיו"

אני:"איפה זה?"

מייקל:"דלת שנייה משמאל"

אני:"סבבה. חכה לי פה מאמי" אמרתי ונשקתי לו בלחי.

דפקתי על הדלת, "כן" נשמע קול עבה של אדם לפחות בשנות ב50 לחייו.

אני:"שלום. אני טום שחר"

רובינשטיין:"שלום טום. אני פקד רובינשטיין. תשבי בבקשה"

הוא הביט בי ונתן לי כוס מים.

רובינשטיין:"לפני כשלושה חודשים הגעת עם חברך הצעיר לחורשה באשקלון ומצאתם גופה, נכון?"

אני:"אכן"

רובינשטיין:"האם זיהית את הגופה?"

אני:"לא"

רובינשטיין:"את מכירה את רוצח הגופה?"

נזכרתי בשירז. במה שהיא סיפרה לי לפני כמה חודשים.

רובינשטיין:"את בסדר?"

אני:"כן. כאילו לא. אני לא מכירה את הרוצח"

רובינשטיין:"אני שומע היסוס קל?"

אני:"לא. אני לא מכירה את הרוצח"

רובינשטיין:"אם אני יגיד לך שיש חשדות שאתם הייתם הרוצחים?"

אני:"אני יגיד לך שאתה טועה. אחרת לא היינו מתקשרים אליכם. היינו בורחים מהמקום"

רובינשטיין:"מצאנו בזירת הפשע אקדח" אמר והוציא שקית ניילון אטומה עם אקדח קטן ושחור מאחת המגירות.

אני:"תבדקו טביעות אצבעות" אמרתי ומיד התחרטתי ושמתי יד על פי.

רובינשטיין:"את רוצה להגיד עוד משהו?"

אני:"לא. אני יכולה ללכת?"

רובינשטיין:"לעת עתה את יכולה לצאת. אנחנו נהיה בקשר"

יצאתי מהחדר המבחיל והתחלתי לבכות.

"מה קרה מתוקה?" שמעתי קול רך ומיד זיהיתי את אמא שלי.

אני:"הכל בסדר" אמרתי וחיבקתי אותה בכל כוחי.

סיגל:"למה את בוכה חומד?"

אני:"זה היה מלחיץ" אמרתי ושוב נזכרתי בשירז.

אני:"איפה עידו?"

סיגל:"יושב שם"

הלכתי לכיוון עידו וראיתי אותו מתווכח עם מייקל.

אני:"אם לא תתנהגו יפה אתם לא תשחקו יותר ביחד" אמרתי בציניות.

עידו:"יפה שלי בכית?"

אני:"קצת. אני בסדר"

עידו:"את רוצה משהו?"

אני:"רק ללכת הביתה"

עידו:"אני מציע שנלך לקניון להתאוורר קצת ואז נלך הביתה, בסדר?"

אני:"אני רק אודיע לאמא שלי", חיפשתי אותה בעיני, "אמא הלכתי עם עידו לקניון" אמרתי כשמצאתי אותה.

סיגל:"אין בעיה מתוקה שלי. אל תחזרו מאוחר" אמרה ודחפה לי 300 שקל ביד.

אני:"תודה אמא, ביי" אמרתי ונשקתי לה בלחי.

"לורין תרימי את ראשך מהשולחן מיד" צרחה המורה.

לורין:"רק נחתי"

רונית:"אין כזה דבר לנוח. מה אמרתי עכשיו? תחזרי"

לורין:"לא יודעת. עזבי אותי" אמרה וקמה ממקומה ויצאה מהכיתה.

אחרי ארוחה קלה בארומה החלטנו להסתובב קצת בחנויות.

אני:"יואו תראה איזה ג'ינס מדהים. בוא ניכנס"

עידו:"לא את יודעת שאני לא סובל ללכת לחנויות בגדים"

אני:"בבקשה. אני אפצה אותך" הסתכלתי עליו במבט מתחנן אך מחרמן.

עידו:"חסר לך שלא" אמר ונגרר אחרי לתוך החנות הגדולה.

מדדתי את הג'ינס והחלטתי לקחת אותו.

אחרי הג'ינס מדדתי גם כמה חולצות ושמלה לבנה וסקסית.

קניתי גם נעליים עם עקב ענק וככה יצאנו מהקניון.

עידו:"את חייבת לי פיצוי ענק. זה לא נגמר רק בג'ינס" הודיע כשנכנסנו לרכב.

אני:"אתה תקבל אותו"

עידו:"שומעת מאמי? את רוצה לצאת היום?"

אני:"לא ממש. אכפת לך אם אני יבקש ערב שקט עם לורין?"

עידו:"ממש לא. תיהנו. אני יצא לשתות עם בן"

בכניסה לבית הספר עמד בן וחיכה לאהובתו שסיימה ללמוד שעה אחריו.

בן:"יפה שלי" אמר כשראה אותה מתקרבת.

לורין:"מאמי אני רוצה הביתה" אמרה בקול תינוקי.

בן:"מה קרה חיימשלי?"

לורין:"היא לא מפסיקה לבעוט. כואב לי"

בן:"אנחנו כבר בבית" אמר כשהכניס את המפתחות לסוויץ'.

*התקבלה הודעה חדשה* נשמע צליל האסמס של לורין.

**תבואי אלי היום. נעשה ערב בנות רק שנינו. הרבה זמן לא בילינו ביחד.. טום3>**

לורין:"מאמי אכפת לך שאני יהיה היום בערב עם טום לבד?"

בן:"בטח שלא"

סיגל:"מתוקה אני יוצאת היום" אמרה אמא שהגישה לי ארוחה טעימה.

אני:"לאן?"

סיגל:"הזמינו אותי"

אני:"הו.. דייט?"

סיגל:"משהו כזה"

אני:"ככה את הולכת?" שאלתי שהייתה לבושה בג'ינס וטוניקה חומה.

סיגל:"מה.. זה לא בסדר?"

אני:"כשמישהו מזמין אותך לדייט את צריכה להתלבש יפה. בואי אני אמצא לך משהו אצלי"

סיגל:"אם את מתעקשת"

עלינו לחדרי ופתחתי את הארון.

לא ג'ינס, לא חצאית, לא את זה.

מצאתי.

אני:"את זה את תלבשי" אמרתי והצגתי לה שמלה אדומה עם מחשוף עמוק.

סיגל:"זה לא יראה מתאמץ מידי?"

אני:"סמכי עלי. הוא יאהב את זה" אמרתי בחיוך.

סיגל:"תודה מתוקה. הוא כבר צריך להגיע אני אלך להתלבש"

בן ישב במחשב וחיפש מקומות לעשות בהם את החתונה.

בן:"מאמי בואי שנייה. מצאתי"

לורין:"זה מקסים" אמרה כשראתה את האתר של 'אולמי שרעבי'

בן:"אולי נתקשר?"

לורין:"לך על זה"

בן הקיש במהירות את מספר הטלפון והמתין.

"אולמי שרעבי"

בן:"שלום אני רוצה לברר בקשר למקום לחתונה"

"יש תאריך?"

בן:"בסתיו. אחרי ספטמבר"

"תגיעו אלינו מחר בערב ונקבע. תבקשו לדבר עם אילנה"

בן:"תודה רבה"

"רגע" צעקתי כששמעתי את הפעמון מצלצל.

פתחתי את הדלת וראיתי איש בשנות ה40 לחייו.

עורו שחום ושיערו שחור, אין לו כרס, למעשה הוא די רזה.

אלי:"שלום. אני אלי"

אני:"היי. טום. תיכנס"

אלי:"תודה" חייך אלי.

אני:"היא כבר באה" אמרתי וראיתי את אמי יורדת במדרגות בשמלה אדומה סקסית ונעלי עקב שחורות גבוהות.

אלי:"וואו. את נראית מדהים"

סיגל:"תודה. שנזוז?"

אני:"ביי אמא. תחזרי מאוחר"

אמא יצאה מהבית ואני נשארתי לבד.

"הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל"

"אני מכריז עליכם כבעל ואישה"

אז מי לדעתכם התחתן?

מה יקרה כשטום ולורין ישאירו את עידו ובן לבד?

הכל בפרק הבא.

נ.ב

5 מנוים כבר קיבלו את הפרק אתמול.

5המנוים הבאים גם יקבלו פרק.

נ.ב.2

המנוים שלא יקבלו פרק יקבלו או היום או מחר,

ספויילר ענק ולוהט על דבר עיקרי מאוד שיקרה.

טולטול3>