חברות במבחן.

סוף סוף פרק.

הוא כתוב לי כבר מלא זמן על דפים אבל לא כ"כ היה לי כוח לעלות אותו..

מיום ראשון יש לי נקע ברגל אז אמרתי שאני יגמור אותו ויעלה.

מקווה שעכשיו הפרקים יהיו יותר סדירים.

פרק -23-

בן נכנס לביתו וראה את לורין מנקה את התנור.

בן:"מאמי לעזור לך?"

לורין:"לא, תודה. איפה היית?"

בן חשב קצת, השפיל מבט, "אצל ההורים שלי", שיקר.

הוא הלך לחדרו ונשכב על המיטה.

מצד אחד יש את לורין, חשב.

מצד שני יש את רז, היא מתוקה, יפה, מקסימה. היא פשוט שבתה אותו בקסמיה.

אבל לורין בהריון.

יש לו ילדה אוטוטו.. הוא מתחתן בקרוב.

בסופו של דבר החליט להשאיר את הדברים כמו שהם.

הוא ידבר עם עידו כבר.

התעוררתי בערך ב3 בצהריים.

ירדתי למטבח והיה על השולחן אוכל ופתק.

"מתוקה,

יצאתי עם אלי לים.

אני יחזור לקראת הערב.

יש לך פנקייק וטוסט, אמא"

ואכלתי מהפנקייק ולקחתי ביס מהטוסט.

צלצול הפעמוןנשמע.

"כן" אמרתי ושמתי לב שנעול.

הלכתי לפתוח את הדלת.

"עומרי!!!!" צעקתי וקפצתי על אחי.

עומרי:"אם הייתי יודע שתיהי כ"כ שמחה לראות אותי הייתי בא קודם"

אני:"מה קורה?"

עומרי:"מצוין . שמעתי שעבר עליך חודש לא קל"

אני:"כן. אפשר להגיד, אבל יהיה בסדר"

עומרי:"ברור. תגידי שמעת משהו מאבא"

אני:"לא, שום דבר" אמרתי בעצב, "אחח" פלטתי ועצמתי את עיניי.

אני מצטער"

"מה זאת אומרת.. אני לא חולה"

עומרי:"מה קרה?" שאל בלחץ

אני:"סתם. היה לי מין פלאשבק כזה", אמרתי ונגעתי בראשי, "תגיד, אני חולה במשהו?"

עומרי:"לא, לא שאני יודע" אמר בהיסוס שנשמע על קולו בבירור.

אמנון וליסה עלו על המטוס השלישי בשורה.

ליסה:"אני שמחה לחזור לארץ"

אמנון:"גם אני. התגעגתי לילדים שלי"

ליסה הביטה בו וחייכה חיוך מזוייף.

*היי בובה. רוצה לבוא לים?* קיבלתי אסמס מעידו.

*סורי בייבי. אח שלי הגיע, אם אתה רוצה תקפוץ*

*אולי יותר מאוחר*

לורין נכנסה לחדר השינה ונכנסה למיטה ליד עידו.

היא החלה ללטף אותו ולהוריד לו את החולצה אך הוא התנגד.

לורין:"מה יש לך?"

בן:"כלום", אמר וקם, "אני יוצא"

לורין:"לאן?"

בן:"לעידו"

לורין:"אתה מעדיף את חבר שלך עלי?"

בן:"הלכתי" צעק מהמסדרון ויצא מהבית.

בן נכנס למכוניתו ונסע לכיוון עידו.

בן:"הא גבר?" ענה לטפלון שצלצל.

"איפה אתה אחי?" שאל עידו מהצד השני.

בן:"בדרך אליך"

עידו:"אני לא בבית אחי. תבוא לפרישמן"

בן:"פאנן. אני עושה פרסה ובא. אתה עם טום?"

עידו:"לאלא. לבד" אמר וניתק.

בן עשה פרסה לכיוון הים וחשב כל הדרך איך הוא הולך לספר לו.

"מה אחי?" נתן עידו כיף לבן שהגיע כמה דקות אחרי השיחה שלהם.

בן:"וואלה אחי לא יודע..."

עידו:"מה? לורין?"

בן:"לא.. זוכר את זאת מהמסיבה?"

עידו:"נו.."

בן השפיל את מבטו.

עידו:"לא.. אתה לא.."

בן:"לא יודע, היה שם משהו. מין ניצוץ כזה"

עידו:"יש לך בבית אישה בהריון! שמעת חתונה וילדה קיבלת רגליים קרות!? אתה בגדת בה!"

בן:"לא יודע. היה שם רגש. משהו מוזר כזה"

עידו:"איזה רגש?! אתה בגדת בלורין! תפסיק להתנהג כמו איזה כוסית!!!!", אמר כמעט בצעקה ונעמד מולו, "בגדת בה!"

בן:"חשבתי שלפחות תתמוך בי"

עידו:"לתמוך בך? על מה? על זה שבגדת בה?! סיפרת לה?"

בן:"לא בבגידה. נראלך שסיפרתי לה?! אני אוהב אותה אבל..." הפלאפון של עידו קטע את בן.

"הלו?" ענה בעצבים.

"בן אצלך?" שאלה לורין מהקו השני.

עידו:"כן. הוא פה.. תקשיבי אני חייב לזוז. עוד מעט אני ישלח אותו הביתה"

בן:"זאת היא?"

עידו:"היא?! כן. זאת אשתך לעתיד!"

בן:"מה אני עושה?"

עידו התכופף על ברכיו לעידו ואמר, "דבר ראשון אתה מפסיק לבכות כמו כוסית ודבר שני אתה הולך עכשיו הביתה ואומר ללורין כמה אתה אוהב אותה, כמה שאתה רוצה אותה ואתה מזיין אותה!, אתה שוכח מרז ומכל מה שקרה"

בן:"אני לא יכול, אני לא מסוגל לגעת בלורין אחרי רז"

עידו:"שכבת איתה?!!?" צעק וכמה מהאנשים שהיו שם התסכלו עליהם.

בן:"לא. רק התנשקנו. אני פשוט לא מסוגל"

עידו:"ואתה יודע למה אתה לא מסוגל? כי אתה אוהב את לורין. רז זאת סתם קפריזה מפגרת שבאה לך כי קיבלת רגליים קרות"

בן:"טוב אני ילך נראלי. אתה לא עוזר לי"

עידו:"תקשיב לי. לך הביתה, תפנק את לורין, תיהיה איתה, תגיד לה כמה אתה אוהב אותה"

בן:"כן, כן" אמר והלך משם.

אחרי השיחה הארוכה והמיותרת לדעתו של עידו הוא נסע לביתה של טום.

עידו:"מאמי את בבית?" שאל את טום

אני:"כן מותק, אני פה עם אח שלי"

עידו:"טוב בייב אני בדרך אליך, אוהב אותך"

אני:"גם אני אוהבת אותך"

עומרי:"אוהבת אותו, הא?"

אני:"כן. יש בעיה?"

עומרי:"לא. חס וחלילה"

אני:"אני באמת אוהבת אותו. הוא כזה מדהים"

עומרי:"שכבתם?" שאל והרים גבות בחיוך.

אני:"אנחנו? לא"

עומרי:"אני מכיר אותך. ואני מכיר טיפוסים כמוהו. הם לא מחכים יותר מידי"

אני:"אז כן שכבנו! יש לך בעיה עם זה?! אתה שכבת עם שירז באותו יום שהכרת אותה"

עומרי:"בסדר. אבל זה לא אותו דבר. אה, לא אמרתי לך, היא חזרה לאשקלון. ההורים שלה ביקשו שהיא תגיע הביתה"

אני:"באמת? איזה יופי. אני ממש שמחה בשבילה"

צלצול הפעמון נשמע ועומרי קם לפתוח את הדלת.

עומרי:"מה קורה אחי?"

עידו:"וואלק הכל טוב, מה איתך איך הצבא?"

עומרי:"טוחנים אותי שם. אבל ככה הכל דבש"

עידו עומרי נכנסו ועידו נתן לי נשיקה קטנה.

עומרי:"שאני אלך?"

אני ועידו צחקקנו קצת.

עידו:"רוצה לעשות משהו היום?"

אני:"נראלי אני ישאר בבית עם אח שלי"

עומרי:"זה בסדר. יש לי מה לעשות" אמר וקם.

עידו:"מצטער אחי"

עומרי:"זה בסדר. תהנו כמה שאתם יכולים" אמר, קרץ לי ויצא מהבית.

אני:"התגעגתי אליך" אמרתי ונישקתי אותו, אני חושבת שזאת הייתה הנשיקה הכי טוב שלנו. זה היה מדהים. הלשונות שלנו התערבבו, הרוק היה טעים בצורה מדהימה, הנשיכות הקטנות על השפתיים.

החולצה שלי ירדה לאט לאט, "אולי נעבור לחדר שלי?" אמרתי ותפסתי את עידו בחולצה ועלינו למעלה.

נשכבנו על המיטה והבגדים מיהרו לרדת.

עידו הוציא קונדום ומהכיס בג'ינס שלו ואני שמתי לו אותו בסקסיות עם הפה.

הוא חדר אלי בעדינות ואז התחיל במהירות, הזיעה שלנו התערבבה, הנשיקות הקטנות על הגוף.

החלטתי לקחת פיקוד והפכתי אותו, התיישבתי עליו והחדרתי את האיבר שלו כ"כ עמוק, שהתחלתי לצעוק.

הורדתי לו את הקונדום וירדתי לו.

נישקתי, הכנסתי, ליקקתי. בסוף הוא גמר בצד.

עידו:"אני אוהב אותך כ"כ" אמר ונשק לי בעדינות.

אני:"גם אני אוהבת אותך"

בן נכנס למעלית בבניין והחל לחשוב מה הוא הולך לעשות.

הוא נכנס לבית וראה את לורין יושבת בגופייה לבנה בלי חזייה וחוטיני.

בן:"איזה כוסית" אמר בחיוך והרגיש את כל הרגשות שוב צפים, כמו בפעם הראשונה שהם נפגשו.

לורין:"תודה", אמרה, "אבל זה לא אומר שאני סולחת לך על הקטע בבוקר"

בן:"אני מצטער יפה שלי, אני לא יודע מה קרה לי"

לורין:"מי התקשרה אליך בבוקר?"

בן:"אני יכול לספר לך משהו בלי שתכעסי עלי?"

לורין:"אני לא מבטיחה שאני לא אכעס, אבל אתה יכול לספר לי הכל"

בן:"תראי, כשאני ועידו היינו במסיבה אז הכרתי מישהי" החל לספר לה ודמעה נזלה לו מהעיניים, "נפגשנו היום בבוקר וכשהיא יצאה מהאוטו שלי נישקתי אותה. אני לא יגיד לך שהיא נישקה אותי ויפיל עליה את כל האשמה, זה הייתי אני, אני יצאתי דביל. אני דיברתי עם עידו אחר כך, והבנתי כמה שאני אוהב אותך. כמה שאני מצטער על זה" כשסיים כל הפנים שלו היו מלאות דמעות וכך גם פניה של לורין.

לורין:"אז בגדת בי?"

בן:"אני מצטער"

לורין:"טוב, לא בא לי ממש לדבר איתך עכשיו" אמרה וקמה לכיוון החדר.

היא יצאה מהחדר לבושה ומסודרת, "ביי" אמרה ונשקה לו על הלחי.

טוב זה יצא יחסית ארוך, לא?

מקווה שתאהבו,

מצפה להרבה תגובות,

טולטול3>