חברות במבחן.

למטה!!

או היום או מחר פרק חדש....

יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת גדולה וראיתי את לורין בחדרי.

אני:"היי. איך נכנסת?"

לורין:"השארת פתוח. איפה אמא שלך?"

אני:"יצאה לדייט או משהו כזה" אמרתי בזמן שלבשתי פיג'מה ורודה עם ציור של דובי.

לורין:"מה בא לך לעשות?"

אני:"בואי סתם נדבר. הרבה זמן לא בילינו שנינו לבד"

לורין:"כן. וואי שכחתי להגיד לך. אני ובן מצאנו מקום מושלם לחתונה. אנחנו מתחתנים בנובמבר. אחרי שאני אלד. אני רק מקווה שאני אחזור למידות הרגילות שלי"

אני:"גם אני מקווה. ואני לא סיפרתי לך שהחברה שלך כבר לא בתולה"

לורין:"מה? מתי זה קרה?" שאלה מופתעת.

אני:"לפני בערך יומיים"

לורין:"הגיע הזמן באמת. בעוד 4 ימים את בת 17"

אני:"וואי נכון. זה יצא לי מהראש. מזל שאת פה להזכיר לי את הדברים הבאת חשובים"

בתוך פאב חשוך ישבו בן ועידו שותים ומשתכרים.

בן:"חמודה תביאי לי עוד אחד כזה" אמר והצביע על הכוס.

"לא נראה לך ששתית יותר מידי?"

בן:"תראי מאמי זה לא ילך ככה. אני משלם ואת מוזגת. ברור?" אמר והברמנית מזגה לו עוד כוס של ויסקי.

עידו:"שמע גבר אתה שותה יותר מידי. לא נראה לך?"

בן:"אתה נוהג. לא אכפת לי"

הוא קם ממקומו והלך לרקוד.

לפתע נתקע בבחורה בעלת שיער שחור עם עיניים ירוקות.

בן:"שלום לך דבר יפה" אמר בקול של ערס מצוי.

"שלום גם לך" חייכה.

בן:"מה שמך בישראל?"

"רז"

בן:"אני בן. נעים מאוד"

רז:"נעים לי יותר"

עידו:"מה הולך פה?"

בן:"תכיר את רז היפה, זה עידו הגבר"

עידו:"כן, כן. אנחנו הולכים"

בן:"רגע.. אני ייתן לך את המספר שלי" אמר בזמן שעידו משך אותו, "תרשמי, 0522123456"

רז:"נדבר" אמרה בחיוך.

עידו משך את בן אל מחוץ לפאב ועצר ליד הרכב.

עידו:"תגיד לי השתגעת? יש לך בבית אישה בהריון"

בן התחיל לצחוק וזרק לעבר עידו את מפתחות הרכב שלו, "יאללה בוא כבר מיסטר פרנואיד"

השעה הייתה בערך 4 לפנות בוקר ולורין נכנסה לביתה למרות תחנוניה של טום להישאר איתה.

היא הריחה מרחוק אלכוהול ונכנסה לחדר השינה.

לורין:"כמה שתית?" שאלה את בן ששכב שרוע על המיטה וריח אלכוהול נדף ממנו.

בן:"לא הרבה"

לורין:"אני מריחה. אתה ישן היום בסלון"

בן:"מה?" שאל מופתע.

לורין:"אני לא ישנה ככה. הריח הזה הורג אותי" אמרה והעבירה שמיכה וכרית לסלון.

בן קם מהמיטה והלך בזיגזג לכיוון הסלון.

הם עצרו ליד ביתה ואלי ניגש כדי לפתוח לה את דלת המכונית.

סיגל יצאה מהרכב בחיוך.

סיגל:"אז נראה אותך ביום ראשון?"

אלי:"כמובן" אמר וקירב את ראשו לנשק אותה, "אני מצטער" נרתע מיד.

סיגל:"זה בסדר" אמרה ונישקה אותו בחזרה.

"לילה טוב" אמרו יחדיו וכל אחד פנה לדרכו.

"די, תעזוב אותי" צעקתי בכל כוחי ומיד התעוררתי. זה רק חלום.

ירדתי למטה לקחת כוס מים וראיתי את אמא יושבת בסלון.

אני:"מתי חזרת?"

סיגל:"לפני 5 דקות"

אני:"איך היה?"

סיגל:"מדהים" חייכה.

אני:"התנשקתם?

סיגל:"תגידי ילדה בגילך לא אמורה להיות במיטה כבר?"

אני:"אני מבינה שכן. לילה טוב" אמרתי ונשקתי לה על הלחי.

השעה הייתה 10 בבוקר, יום שבת.

הפלאפון של בן לא הפסיק לצלצל עד שהעיר את לורין.

לורין:"הלו?" ניסתה להתעשת על עצמה.

"היי. בן נמצא?" נשמע קול בחורה צעירה.

לורין:"בטח" אמרה והלכה להביא לו את הטלפון, "קח"

בן:"הלו?" ענה בקול ישנוני.

"היי בן. זאת רז, אתמול, זוכר?"

בן:"רז? כן בטח. שמעי הייתי שיכור ולא ממש אופס על עצמי" אמר בשקט כדי שלורין לא תשמע.

רז:"הבנתי. יש לך חברה. אולי בכל מקרה תפגוש אותי בבית קפה הקטן בבוגרשוב?"

בן:"למה לא?" ענה אחרי כמה שניות, "עוד שעה אני שם" אמר וסגר את הטלפון.

בפינה קטנה בבית קפה קטן ישבה נערה בעלת עיניים ירוקות ושיער שחור.

היא הביטה בפלאפון, 11:28.

עיניה הירוקות הביטו מסביב. הוא כבר צריך להיות כאן.

'שבת בבוקר, יום יפה..' זמזמה את מילות השיר שהתנגנו בבית הקפה.

בן:"היי. מצטער שאיחרתי" אמר והתיישב מולה.

רז:"אתה נראה שונה מאשר בלילה"

בן:"כן אני כבר לא שיכור" חייך, "אני רוצה לאטה גדול ועוגת גבינה" פנה למלצרית.

רז:"גם אני"

בן:"אז מה הסיפור שלך? איך זה שאת לא לומדת בבית הספר שלי?"

רז:"אני באתי מניו יורק לביקור אצל קרובי משפחה. כנראה שבת דודה שלי בהריון או משהו כזה אז אני כבר אשאר פה. ומה הקטע איתך? קודם מתחיל איתי ואז בורח?"

בן:"תראי, אתמול יצאתי עם חבר שלי לשתות ולא ממש הייתי שפוי כשראיתי אותך. יש לי חברה כבר שלוש שנים. אני לא ממש בקטע של בגידות"

רז:"ובכל זאת מה הביא אותך לכאן?"

בן:"לא יודע. יש לך משהו מיוחד בעיניים" אמר והביט לה בתוך העיניים.

רז:"תקשיב אני מצטערת", הביטה בסלולארי שלה, "אני חייבת לזוז. מקרה דחוף"

בן:"להקפיץ אותך לאנשהו?"

רז:"אני אשמח. אני צריכה להגיע לאלנבי"

בן:"בכיף" אמר ושילם למלצרית.

כשקמו שם לב לרגליים הארוכות, לגוף החטוב שהיה עטוף בשמלה קצרצרה ושיער המתולתל הארוך מאוד.

רז:"תודה" אמרה כשבן עצר את המכונית.

בן:"חכי", אמר כשבאה לצאת.

הוא קירב אליה את ראשו,השפתיים נוגעות לא נוגעות, ונשיקה קטנה התגנבה לה.

רז:"אז נדבר" אמרה ויצאה מהרכב.

אהבתם?

יצא קצת קצר.

פרק הבא ארוך יותר.

טולטול3>