בחלום שלי אני רואה הרבה אריזות צבעוניות ומנצנצות ניצבות מולי. האריזות באות בגדלים ובצורות שונים. חלקן מרובעות, גליליות, יש כאלו שהן גדולות, ולעומתן - כאלו שצריך להתקרב מאוד כדי להבחין בהן. הייתה גם אריזה מאוד מכוערת, חסרת צורה מוגדרת כלשהי.
בשיא ההתלהבות אני מתנפלת עליהן, רוצה כבר להסיר את כל העטיפות ולראות מה מחכה לי בפנים!
אני מתחילה מהאריזות היפות יותר - אלו המרובעות, הגליליות, הגדולות, עם ניירות עטיפה מטאליים צבעוניים, שעטופות בצורה אסתטית ללא רבב. הצלחתי אפילו לשמר לי למזכרת את העטיפות הללו, מבלי לקרוע אותן. ציפיתי כמובן למצוא מתנה גדולה ומרשימה בכל אחת ואחת מהן, אך התאכזבתי ברוב המקרים. במרבית הקופסאות הנאות הללו מצאתי מתנות חסרות כל ערך - כאלו שתופסות הרבה נפח, אך אין להן כל שימוש או תועלת. בחלק קטן אף הופתעתי לרעה כשגיליתי שהאריזה הייתה גדולה בהרבה מהמתנה, ורק נועדה להרשים אותי ולפתות אותי לפתוח אותה. הדבר, כמובן, גרם לי למרמור קל.
אך לא התייאשתי.
האריזות הבאות שפתחתי היו הקטנות, אך עדיין אלו בעלות הצורה, כאלו שעטופות למשעי, וההשקעה של מי שהדביק כל חתיכה וחתיכה של סלוטייפ ניכרה בהן. לקח לי זמן, אך את חלק מהעטיפות הצלחתי לשמר ללא פגע. ההתלהבות שלי בעת פתיחתן של אריזות אלו הייתה פחותה משל אלו הקודמות - הייתי צריכה להשקיע יותר כדי לקלף את הניירות המרשרשים ולפתוח את הקופסאות שמתחת. גם כאן נחלתי אכזבה, כשגיליתי שהמתנות הן מזעריות, וגם באלו מביניהן שנראו יקרות ויפות יותר, לא היה לי כל שימוש. פשוט הנחתי אותן על המדף לקישוט והן התחילו להעלות אבק וקיומן פרח מזכרוני.
נשארה לי רק מתנה אחת ארוזה. מבחוץ היא נראתה מכוערת מאוד, נייר העטיפה היה זול וחתיכות שלדבק נייר התרופפו בקצוות. לא הייתה לה צורה מוגדרת, היא לא הייתה עגולה, או מרובעת, או משולשת. לא היו לה פינות ואף לא בסיס שטוח כלשהו. בחוסר רצון מוחלט התחלתי להוריד את הנייר העוטף. חיוך עלה על פניי. זאת הייתה המתנה הכי טובה שקיבלתי, ואני לא מאמינה שהשארתי אותה לסוף, ובזבזתי כל כך הרבה זמן בהתעסקות עם המתנות האחרות!!!
זה היה הלב שלך, והוא ילווה אותי תמיד לכל מקום שאני הולכת...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
