הדרך שלי...

היום התמוטט עליי עולמי....מצטערת שאני דרמטית מדי אבל כך אני מרגישה....

החלום האחרון שהיה לי נגוז היום...התנפץ לרסיסים.

אני אתחיל בהסבר:במשך שנתיים מלאות(ועוד חצי חודש)שירתתי בשירות לאומי כמזכירה רפואית.

אחרי כמעט שנה של התרוצצויות של אמא שלי(כי לי לא היה נעים לבקש-כן,תינוקת)אמי הגיעה למנהלת כוח אדם בבי''ח ידוע שלא אחשוף כאן את שמו(עבדתי בבי''ח אחר באותה עיר).המנהלת ראתה את ההמלצות(שהיו מצויינות אבל עכשיו אפשר לנגב איתן ת'תחת)התרשמה אמרה שיש רק בעיה אחת והיא שאין לי בגרות מלאה ובגלל שיש חוק היא צריכה לקבל אישור מיוחד אבל בכל זאת היא תזמן אותי למבחנים.יש לציין שקודם לכן  אמי פנתה לבי''ח בו עבדתי והייתה אפילו שמועה שהתקבלתי למוקד זימון תורים אבל אז ברגע האחרון הודיעו שאי אפשר כי אין תקנים.יש לציין שהיחס של מנהלת כוח האדם בבי''ח בו עבדתי היה מזלזל ביותר למרות שכל הצוות היה מרוצה ממני ואפילו המנהל האדמנסטרטיבי(מקווה שכתבתי נכון)ביקש מהעמותה אליה הייתי שייכת רשות להשאיר אותי שנה שלישית אבל כמובן שבשירות לאומי אין דבר כזה והם סירבו.בקיצור בסוף אמי הגיעה לאותה מנהלת שהייתה מאוד נחמדה ואכן עברתי את המבחנים שהיו בסדר ומטה בסה''כ ואז עברתי ראיון איתה שהלך ממש טוב והיא אמרה שהיא תיצור איתי קשר בקשר לזימון הבא ובינתיים היא תבקש אישור מיוחד עבורי בגלל הבגרויות.ככה עבר לו שבוע מורט עצבים כאשר השיא היה ביום שני כשאח שלי אמר לי שאם עובר הרבה זמן ולא מתקשרים אז זה סימן לא טוב....התחלתי לבכות ולא היה לי חשק ללמוד לבגרות בספרות....בסוף אמי התקשרה לאותה מנהלת כדי לברר-ענתה לה המזכירה והיא אמרה שלכל מי שלא התקבל נשלח כבר ממזמן מכתב בדואר...אמי נלחצה וביקשה ממנה לברר אם אני אחת מהם ואז היא ענתה לה שלא ושלגביי אין עדיין תשובה כי הם מחכים לאישור וזה עלול לקחת עוד שבוע-שבועיים.ככה חלף לו שבוע ואני כבר הייתי עם ביטחון וכבר ראיתי את עצמי עובדת שם-לא הסברתי מספיק-המנהלת ייעדה אותי למשרה ספציפית,היחידה שהייתה פנויה והיא במקרה באותה מחלקה שבה עבדתי בשירות בבי''ח אחר.יש לציין שהמחלקה הספציפית הזאת היא מאוד תובענית ולחוצה(גם במקום בו עבדתי)וצריך להספיק המון תוך זמן קצר.בקיצור הייתי כבר בטוחה ב-99.999999% שהתקבלתי כי הרי רוצים אותי שם לפחות זאת הייתה התחושה אחרי השיחה הזאת.

ואז בא יום ראשון(אחרי הבגרות בספרות שגם ככה הרגשתי נאחס)אמי התקשרה בבוקר בלא ידיעתי.ולא סיפרה לי.בערב,כשהיא חזרה מהקורס שלה,הייתה לנו שיחה מאוד מוזרה....היא הייתה מנוכרת כלפיי ואמרה שאני חייבת למצוא עבודה זמנית עד שאקבל תשובה מהבי''ח כי זה עלול לקחת כמה חודשים....כמובן חשבתי מיד שהיא נפלה מהירח ועל מה היא מדברת בכלל הרי האישור עוד מעט יגיע ובגלל שזאת מחלקה לחוצה הם זקוקים באופן בהול  למזכירה....אז איך כמה חודשים?!ולא חשדתי בכלום....בכלום.....היא  התחילה לדבר על האובססיה שלי למידות גוף כי היא ראתה שהוצאתי דף של מידות בגדים(עם היקפים והכל-מדפסת מטומטמת שהוציאה יותר מדף אחר))ואמרה שאני חייבת עבודה באופן דחוף בכדי שאני התעסק בדברים אחרים ולא בשטויות, כדבריה......כמובן הלכתי כעוסה לחדר,הסתגרתי שם ובכיתי אני לא יודעת כמה שעות....

והים בערב התפוצצה לי האמת בפרצוף.אחרי שהתעמתתי עם אימי על הדברים שהיא דיברה שנורא פגעו בי-היא סיפרה לי הכל.היא אמרה שאני לא צריכה לכעוס עלייה כי היא סה''כ אמרה דברים נכונים....היא סיפרה שהיא התקשרה אתמול בבוקר וענתה לה המנהלת בכבודה ובעצמה והודיעה לה שברגע האחרון המזכירה שהייתה אמורה לפנות את הכיסא התחרטה ובגלל שזאת הייתה המשרה היחידה שהייתה פנויה בבי''ח אין לה עבודה להציע לי כרגע ושהיא תיהיה איתי בקשר. או במילים אחרות-תאכלי ת'חת.(הא, ולא הייתה בעיה לגביי האישור-או במילים אחרות הם היום מקבלים אותי אילולא אותה מזכירה).אך,כמה תקוות תליתי בעבודה הזאת....הן מבחינת השכר(משפחתי בבעיות כלכליות חמורות),מצבי הנפשי שיכול היה להשתפר וכו'.

אתם מבינים איזה מזל יש לי....אפילו מזכירה רפואית-הדבר היחיד שיש לי בו ניסיון והבנה נלקח ממני...כבר הבנתי לאחר יעוץ לימודים שעשיתי שעם הציונים שלי אי אפשר להתקבל לא לעבודה סוציאלית ובטח שלא למדעי התזונה......חחחחחחח כבר אין לי מושג אם לצחוק או לבכות.....אני פשוט בדיחה מהלכת על שתיים.

בקיצור אחרי שבכיתי שעות והיו לי מחשבות על המוות הבנתי שעד שאני אמות אני צריכה לפרנס את עצמי בינתיים ולכן אני הולכת אל עבר הברירה הכי איומה מבחינתי והכי קשה-עבודה מועדפת בתור מלצרית בבית מלון.איך אני אשרוד את זה רק אלוקים יודע.קודם כמובן אני צריכה להתקבל לשם כי עד היום אפילו לא התקבלתי לעבודות....נראה מה יהיה.

למי שקרא את השטויות שלי עד הסוף אני מודה מכל הלב,באמת.(במיוחד לך,ללא שם  מהפוסט הקודם)תודה רבה.ולמי שלא, אני מבינה לחלוטין.

אחרי  שבוע של כמעט לא לאכול כלום ירדתי עוד(קרוב ל-2 קילו מהשקילה הקודמת אצל הדיאטנית....)אני עכשיו 60.9.

לילה טוב.(עד כמה שניתן....)