היי , זוכרים מהפוסטים הקודמים שציינתי ואמרתי שוב ושוב שמשעמם , שהכל שיגרתי וזה מטמטם ושאני חיייבת אקשן ומיד?! אז, לא רק שקבלתי אקשן , קבלתי סידרת פעולה שלמה .
אז איך זה הולך .
לפניי כ- 3 שנים הכרתי בחור יותר נכון עשיתי ממש מלא בשביל להכיר אותו ולהשיג את הטלפון שלו , והשגתי.
אחריי שהשגתי ושהוא חשב שאני מוזרה שהתקשרתי כמובן ככה בישירות וטענתי שאני רוצה להכיר אותו.
דיברנו ודיברנו בטלפון . . .
ואז נפגשנו .(הוא גר לא רחוק ממני).
שנפגשנו , היה מדהים, כל פעם שראיתי אותו חדש ידעתי שאותו אני רוצה,מזה ידעתי...הייתי ממש בטוחה!
אבל, הייתי קטנה והייתי בטוחה שמכל הנסיבות שיש , הוא לא ירצה אותי .
לא ממש הבנתי גם ככה מה הוא רוצה ממני ומעצמו אבל , היינו ממשיכים להפגש,ישבנו דיברנו..והתנשקנו אפילו.
יום אחד, הוא בא אלי ואמרתי לו באיזה שהיא סיטואציה שאותה אני לא כל כך זוכרת.
אמרתי לו "כמעט היה לי משהו עם מישהו אחר..." (משהו כזה, הוא זכר אני אפילו לא זכרתי שאמרתי לו את זה ).
והוא פתאום אמר "מה?!" אז עניתי "כן למה?" .עכשיו בהתחלה , סיפרתי לו את זה בתור ידיד כזה ואז הרגשתי על התגובה שלו שמשהו לא בסדר .
הוא נעלב...ולא הבנתי למה... הריי אנחנו לא רק ידידים כי אתה לא מעוניין בי ליותר מזה?
אוקי אז הוא כל כך נעלב ואחריי שהוא הלך ואני אפילו לא זוכרת מה הוא אמר רק זוכרת שהוא לקח את זה מאוד קשה .
עדיין לא כל כך הבנתי מה עובר עליו.ניסיתי להתקשר אליו והוא לא ענה לי הרבה פעמים.
ואז כל כך התעצבנתי על זה ואפילו בכיתי , אני זוכרת ממש רציתי אותו והוא היה חשוב לי. אבל, עבר זמן והכל נשכח.
בערך חחח.
ולמה אני פאקינג מספרת לכם את זה אתם שואלים?
כי ... תכף תראו.
אז אתמול בערב דיברתי עם ידיד שלי וקבענו להפגש, הוא גר איזה 20 ד'ק ממני אז הוא היה צריך לבוא לקחת אותי.
הלכנו אליו. ישבנו אצלו היה נהדר , באמת הוא אחלה בחור,דיברנו ,צחקנו.
ופתאום אני מקבלת הודעה לפלא' .
זה היה הידיד הזה זה שהכרתי לפניי 3 שנים.
הוא שלח לי שהוא מצטער ובלה בלה בלה . ועל מה הוא מצטער ? אז ככה, אחריי השלוש שנים שלא ראיתי אותו.
יום אחד שעבדתי בחנות (שהייתי עובדת בה) באה בחורה וביקשה עזרה וסתם יצא לנו לדבר והיא אמרה לי שהיא גרה במושב שהוא גר .שאלתי אם היא מכירה אותו היא ענתה שכן ושהוא ידיד ממש טוב שלה .
או-קי! עלה לי חיוך על הפנים ...
אבל,היא ציינה שהוא עבר דירה למושב ליד (שזה מושב שעוד יותר קרוב אליי).
שאלתי אותה אם יש לה את המספר שלו,כי כבר לי אין.
והיא נתנה לי...
שלחתי לו הודעה ככה בתקווה שהוא יזכור אותי.
והוא זכר!
התכתבנו בהודעות.ואז קבענו להפגש , לא יצא איזה פעמיים כי הוא היה בצבא וזה.
ואז נפגשנו איזה פעם אחת והוא היה בהלם איך השתנתי וגדלתי , וגם הוא.
נזכרתי שראיתי אותו גם עושה קניות כמה חודשים לפניי כן בסופר אבל לא היה לי אומץ לגשת .
ישבנו אצלו בבית,דיברנו , צחקנו,נזכרנו בדברים והוא סיפר לי למה בעצם הוא לא ענה לי יותר.
והסיבה היא, שהוא רצה אותי , הוא כן רצה אותי!
ואני, סיפרתי לו שכמעט התנשקתי עם בחור אחר.
באותו היום,אני והוא התנשקנו.
הוא זרק לי אפילו שהוא רוצה שננסה להיות ביחד.
עניתי שבסדר,שגם אני רוצה צריך לנסות.
אי אפשר להגיד שניסינו זה היה כמו לזרוק משהו באוויר ולא להתייחס אליו.
כל פעם שהוא היה בבית הוא שלח הודעה או התקשר ובדרך כלל יצא שישנתי .
או שהוא היה בבסיס הוא שלח הודעה החזרתי אבל לא יצאה שיחה מכל העניין.
וכל מיני כאלה.
אז הוא שלח הודעה בזמן שאני וידיד שלי יושבים אצלו,הוא שלח שהוא מצטער שהוא פגע בי ועל הכל אבל הוא עובד תקופה רעה.וזהו.אמרתי או-קי. לא יודעת מאיפה זה בא לי אבל, הרגשתי צורך מטורף להרים לו טלפון,אז הרמתי.
דיברנו והוא הסביר לי שקרה לו משהו שהוא עובר תקופה לא טובה והוא לא פירט בכלל אבל יכלתי לשמוע על הקול שלו שמשהו ממש לא בסדר,הוא גם ציין שזה לא יילך בנינו ,בערך ,כי הוא בתקופה כזו ושהוא רואה שהמשכתי הלאה , כל מיני דברים מוזרים.
נסיתי לדובב אותו לדבר...
אבל הוא לא פירט הוא רק היה נשמע כל כך עצוב.
אז ניתקנו את השיחה הוא הבטיח שיתקשר למחרת ואני ישבתי שם והרגשתי כל כך חרא שאני לא איתו.
ופתאום התחלתי להבין עד כמה הוא באמת חשוב לי.
הרגשתי כמו מועקה שאני חייבת להיות לצידו כרגע, כאילו , הוא נתן לי להרגיש מה עובר עליו.
אז אמרתי לידיד שלי שאני חייבת לראות אותו ולהיות לידו עכשיו.
צילצלתי אליו, ואמרתי לו שאני באה.כמובן, שבהתחלה הוא לא רצה אבל בסוף לא הייתה לו ברירה כל כך (ראיתי שהוא ממש זקוק לי).ואז הלכתי אליו.
הגעתי וכל מה שהיה ,זה חיבוק חם ,ארוך,לב דופק וגעגועים.
הרגשתי שהוא לא בסדר, שהוא זקוק לי עכשיו יותר מכל פעם.
הייתי שם.
וזה עשה לי טוב ואני מאמינה שם לו כמה שאפשר.דיברנו על מלא דברים,הוא אמר לי שהוא לא יכול לפרט אבל עוברת עליו תקופה רעה ממש רעה .אמרתי שזה לא חשוב לי הפירוט העיקר שידע שאני פה תמיד.
המשכנו לדבר, ואז,הוא אמר לי,שהוא רוצה אותי.
שהוא זקוק לי כל כך,בייחוד עכשיו.
לא היה לי על מה לחשוב אפילו,לא היה .הרגשתי שגם אני רוצה אותו,שאני רוצה להיות לצידו.
הסכמתי . . .
הוא החזיר אותי הביתה,הסתכלתי עליו, נשקתי לו וחייכתי,עכשיו אני שלמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: