שלום,

פרק ארוך יותר P:

ברוכה הבאה,

מיה!

מי שרוצה להיות בקבועים שיכתוב לי!

תרשמו למנויים, שווה, מקבלים לפעמיים פרקים שלמים, או חצי פרק.

ד"א,

מאיה, תתחדשי על הדירה החדשה^^

ונמ... שהכל יסתדר, אינטרנט והכל.. דברי איתי.

     תהנו   ותגיבו  

פרק 22

"אתה בטוח שאת יודע לאן הולכים?" שאלתי את כריס.

"כן!" אמר בהתלהבות.

הלכנו, הלכנו... עד שהגענו לעץ אלון גדול וזקן.

"איי! היינו פה כבר!" אמרה מון.

הסתכלתי על העץ.

"כן! חרטתי פה את השם ביל!" את ביל והסתכל על העץ.

' ביל ' היה חרוט בכתב מרושל.

"תן לי" אמרתי.

 עמדתי ראשון והתחלתי ללכת.

נכנסתי לתוך היער, עמוק.

התחיל להחשיך והמון שיחחים ועצים הקיפו אותנו.

האדמה הייתה קשה והיה מאוד יבש, הרגשתי מחנק בגרוני.

 "עוד קצת.." מלמלתי בקושי.

לפתע עיניי ראו מעיין קטן, התקרבתי אליו והם אחרי.

 "זה לב היער.." מלמלה מון והסתכלה מלה.

"כן" אישר זאק את דבריה.

שתיתי את המים.

 "ואם זה רעיל!?אתה פשוט שותה?" צעק ביל.

"כן" אמרתי באדישות והמשכתי לשתות.

כריס רכן לעבר המעיין וגם הוא שתה.

 "אויש נו באמת.." מלמל ביל ושתה מן המים.

כולם שתו.

לאחר רבע שעה קמתי מהדשא, כולם שכבו.

"אההההה!" צעקתי.

 מולי התגלו... ערפדים.

הם היו לפחות עשרה.

הם היו לבושים אותו דבר, גלימה ארוכה ואדומה.

 פניהם היו לבנים כסיד.

עינהם היו לבנות.

 ידיהם היו דקיקות וציפורנהם ארוכות ושחורות.

הם ריחפו באוויר, כאילו אין להם רגלים.

 "שלום!" אמר ערפד אחד.

"אההה!!" צעקתי חזק יותר.

כולם כמו מהדשא וראו את הערפדים.

"אהה!" גם הם צעקו.

 "וואי כמה צעקות" אמר ערפד אחד.

שתקנו.

 החלפנו מבטים מהורהרים,

ולפתע זאק אמר: "אתה הולכים להרוג אותנו?" "לא! מה פתאום, אנחנו ערפדים! דה.." אמר אחד הערפדים.

הם החלו לצחוק.

"נו.. ערפדים רעים לא?" השיב זאק.

"לא, רק בסרטים" צחוקם הפך לחזק יותר.

 "אה.." מלמלנו כולנו במבוכה.

הם שתקו.

"אתם צריכים עזרה? פשוט ראינו אותכם פה מסתובבים..."

"לא, תוד-" לפני שיכלתי לגמור את המשפט ביל אמר: "כן, איפה כוכב הצפון?" הסתכלתי עליו במבט כועס.

הוא השיב לי מבט של 'מה אתה רוצה?'

"אה בצפון.." אמר אחד הערפדים.

"כן, אבל איפה?" שאלה מון.

הערפד הצביעה לכיוון הצפון.

"תודה.." מלמלנו.

"רוצים שנלווה אותכם?" הסתכלנו אחד על השני מהססים.

ספויילרים:

"אמ..." מלמלתי. חיכיתי שמישהו ידבר. "בסדר" אמר לבסוף זאק. "יופי, אז הולכים?" שאל אחד הערפדים. הנהנתי בראשי, כמו כולם.

היום אני שולחת למנויים, פרס.

כפתורים של טוקיו הוטל.

-.-.-.-.-.-.תרשמו.-.-.-.-.-.-

^נשלח^