שלום,

וואו,

אתם לא תאמינו!

אני ומיה גמרנו לכתוב את הסיפור!

יש 36 פרקים^^

מי שרוצה להיות בקבועים שיכתוב לי!

תרשמו למנויים, שווה, מקבלים לפעמיים פרקים שלמים, או חצי פרק.

     תהנו   ותגיבו  

פרק 29

"היי לך זאבי" אמרתי בחיוך מזויף ונופפתי בידי,
מת מפחד.
הרגשתי את בטני מתהפכת.
הפחד הציף אותי.
הזאב הסתכל עליי.
הוא נהם.
לאחר מכן התקרב לקצה.
הלכתי אחורה,
לכיוון המנהרה.
הזאב קפץ מטה.
המשכתי ללכת אחורה בזהירות.
פגעתי בקיר האבן.
הזזתי קצת את ידי.
מיששתי את קיר האבן.
בסופו של דבר מצאתי את הפתח.
נכנסתי במהירות.
"מה קרה?" שאל ביל מודאג.
"ז.. זאב" מלמלתי בפחד.
שנייה לאחר מכן הקיר התרסק.
למזלנו היה גם קיר אחורי שהחזיק את התקרה.
"הזאב!" צעקתי.
"איזה זאב בראש שלך!?" נהם עליי כריס.
"הזאב הזה" גמגמתי בפחד.
ידי הייתה מושטת קדימה,
אל עבר הזאב.
"אהה!! למה לא הזהרת אותנו!?" צעק עליי זאק.
"מצטער באמת שהייתי עסוק בלהסביר לכריס שיש זאב בחוץ!"
צעקתי עליו.
"זה אומר שהסברת לנו. לא?" שאלה מון.
"נראה לי.." אמרתי ועשיתי פרצוף חושב.
"זה מה שמשנה לכם עכשיו!!!?" צעק עלינו כריס.
כולנו הסתכלנו עליו.
שתקנו וחשבנו.
"נכון. כריס צודק" אמר ביל.
יותר חשוב הוא.." אמר,
משאיר אותנו במתח.
"אני אמות מלוכלך ומבלוגן!! ובלי פן.."הוסיף וירד על ברכיו.
"בילי מותק" אמרתי בקול אימהי.
ביל הסתכל עליי.
"כן?" שאל בעיניים מנצנצות.
"לאף אחד לא אכפת!!!!" הוספתי בצעקה.
ביל עשה פרצוף נעלב.
הוא הסתובב למון והסתכל עליה במבט עצוב.
"ששהה.." היא אמרה וחיבקה את ביל.
צחקקתי.
"אתם לא שוכחים משהו??" שאל אותנו זאק.
"מה?" שאלו כולם.
"את הזאב!!" צעק והצביע לעבר הזאב.
הזאב החל לנהום.
ריר יצא מפיו.
הוא קפץ.
לאחר רגע מצאתי את עצמי על הרצפה.
הזאב עמד מעליי.
הוא שרט אותי עם תפריו.
"לא!!" צעק ביל.
ביל רץ ודחף את הזאב.
אין לי מושג איך זה קרה אבל הזאב נפל
וברח.
קמתי.
"תודה" אמרתי בחיוך.
"תמיד" השיב לי בחיוך
חיבקתי את ביל.
בכיתי.
כנראה מהבהלה.
לאחר כמה דקות נרגעתי.
"שנמשיך?" שאל כריס.
"כן" אמרנו כולם והמשכנו ללכת.
כבר החשיך.
יכולנו לראות בבירור את כוכב הצפון.
לפתע נשמעה צעקה.
לאחר מכן מצאתי את עצמי על הרצפה,
מעולף.

ספויילרים:

 ניסיתי לפקוח את עיני, אך ללא הצלחה.

"אז למה את רגוע!?" צרחתי.

"מה? הוא פצוע ביל!" צעקה מון.

התקרבנו אליו.

"טום?" שמעתי לחישה.