שלום,

פרק 30^^

סליחה על האיחור...

תרשמו למנויים, שווה, מקבלים לפעמיים פרקים שלמים, או חצי פרק.

     תהנו   ותגיבו  

פרק 30

הכל היה שחור.
פתאום, היה אור.
שסינוור אותי כך שסגרתי את עיניי.
"טום?" שמעתי לחישה.
"מרי?" אמרתי.
 ניסיתי לפקוח את עיני, אך ללא הצלחה.
"לא"
"אז מי זה?"
"ביל"
"מה ביל?" אמרתי מופתע.
"פתח עיניים"
פתחתי אותן בזהירות.
"אבא!!!" צרחתי.
מולה היו את הפרצופים של כולם, זאק, ביל, מון וכריס.
מון התחילה לצחוק, וכך גם האחרים.
שתקתי.
"מה קרה לי?" שאלתי לאחר כמה דקות.
"התעלפת" אמר זאק.
"למה...?" שאלתי.
"כי זאב בא ונשך אותך" אמר כריס ברוגע.
"אז למה את רגוע!?" צרחתי.
קמתי בתנועה חדה והתישבתי.
הסתכלתי על רגלי שהייתה מכוסה בבד.
"הוא נשך אותי?" מלמלתי.
"כן, אמרתי לך" אמר שוב כריס בטון הרגוע שלו.
"לא משנה, הולכים?" שאלתי בתקווה.
"אבל אתה צריך לנוח!" אמר זאק.
הסתכלתי על ביל, ששהוא יותר מכולם ידע שלא אכפת לי מפציעות.
"הולכים" אמר ביל וחייך אלי.
"מה? הוא פצוע ביל!" צעקה מון.
"מון, תרגעי הולכים וזהו" אמר.
הוא עזר לי לקום והתחלנו ללכת.
"אתם באים?" צעקתי לעברם.
"כן!" צעקו בחזרה ורצו לכיווני ולכיוון ביל.
"אז איפה הכוכב?" שאלתי.
היה כבר חשוב ויכלתי לראות אותו, את הכוכב.
"שם" אמרה מון והצביעה לכוכב.
"כן כבר מצאתי..." מלמלתי.
הלכנו בכיוון הכוכב.
הלכנו.
לפתע ראיתי צריף ישן.
התקרבנו אליו.
"תראו!" אמרר מון והצביעה לשמיים.

ספויילרים:

סורי אבל אין :(

אני אשלח יותר מאוחר, למנויים את כל פרק 31.

עוד היום^^