זה נשמע לי כל כך מוזר להגיד את זה סופסוף
אבל אני אומרת את זה חזרתי הבייתה בענק!!!
אני יודעת שיש אנשים שיגידו ואללה איזה ילדה מפונקת לא יכולה בלי בית
אז תגידו מה איכפת לי, למה אני מכירה אתכם או משו?!
אבל בכל מקרה זה היה לי נורא קשה
גם זה היה חודשיים (עדיין אין אינטרנט אני ממחשב אחר)
וגם זה היה אצל סבתא קרצייתית למדי
וגם אני ילדה של בית
אבל מה שכן לפחות עכשיו הבית הרבה יותר יפה
ואנשים ראיתי כבר ששולחים כאלה שטויות בתגובות
כמו "תעדכני" אני שואלת את עצמי איך אני יעדכן? בכוח הטלפתיה? אם אתם יודעים ככה תלמדו אותי
וכל דאגתי שיסגרו לי את הבלוג אבל הנה אני פה אז סימן שלא!!
בכל מקרה עברו עליי כמה דברים בזמן האחרון שאני חושבת שאני דיי צריכה לספר
בכל זאת יומן אישי לא?
אז ככה, לפני איזה שבועיים לא יודעת כמה בדיוק שמעתי מילדה אחת
שהיא חברה של ילדה אחרת, שמסתבר שהיא ראתה אותי
ואני לא ראיתי אותה ולא יודעת מי זאת אפילו...
קיצר היא אמרה עליי שאני נראית כמו פוסטמה או משו בסגנון
ואני יודעת שחלקכם יגידו "נכון את באמת נראית ככה" וחלקכם היותר נחמד יגיד "אל תשימי עליה"
אני באמת משתדלת שלא, אבל זה דיי פוגע שמישו בלי שהוא מכיר אותך
קובע עלייך דבר כזה עוד בלי שהוא מכיר אותך
שתגיד שאני שמנה שתגיד שאני מכוערת אבל לקבוע על האישיות לפי המראה זה מעליב!
מה שמזכיר לי שראיתי שבתיבה כתבו לי שאני פרחה או משו
מה יש לכם אנשים נולדתם כדי לפגוע בי מה עשיתי לכם רע?
מה עוד עבר עליי בזמן הזה?!
התעצבנתי ממש על המורה שלי בביוטכנולוגיה אבל ממש
ועל הילדה שאני עושה איתה את העבודה
היא שולחת הודעות במייל ולי אין דרך לדעת את זה והילדה שאני עושה איתה יודעת אבל בכל זאת היא לא תפתח את המייל
שלה כדי לבדוק אולי היא שלחה משו
יש דבר שנקרא בימינו אחריות
והיינו אמורות לקבל 40 ועוד על עבודת מגן לבגרות
יש לי מזל גדול מאוד שאני משחררת דמעות בקלות והמורה נתנה לנו עוד הזדמנות
וחוץ מזה היא עשתה לנו עוד בעיות עם העבודה המזדיינת הזאת
פשוט נמאס לי כבר מהמקצוע הקאקרי הזה
הייתי עוזבת אבל אז אני נזכרת במה שאמא שלי תעשה לי
מספיק היא קיבלה שק כששמעה שעזבתי פיזיקה את זה היא בכלל תחטוף שבץ טפו טפו טפו
בזמן האחרון אני ממש לא מרוצה מעצמי
אני מרגישה כמו פרה
והחלטתי שאני מרזה לפחות עוד 5 קילו
למרות כל המחמאות בכיתה אני עדיין מרגישה רע ורוצה לרדת
יש לי הרגשה שהחזרה עשתה לי לא טוב אולי אני יחזור לאבדון?
לאאא ממש ללא אני צריכה את הבלוג הזה הוא עוזר לי לשחרר לחצים (נפשיים)
נותן לי להרגיש שיש מקום רק שלי
למרות שאנשים נכנסים וקוראים פה ולפעמים מגיבים תגובות שממש לא הייתי רוצה לשמוע או לראות
אבל זה המחיר של הבלוגים כל אחד שעושה בלוג יודע שזה מה שיש
וזה מתוך בחירה אףאחד לא הכריח אותי
טוב קיצור פוסט חופר למדי
אני עוד יחזור למיטבי
~מיטל~