פורים היה ופורים נגמר...

ואני? לא, אני לא התחפשתי..

ולא כי אני חושבת שאני כבר גדולה ומה אני צריכה את השטויות האלה..

להפך אני מאוד אוהבת אבל השנה

לא היה לי שום רעיון

וגם מה שהבי"ס שלנו עשה היה דיי דפוקק..

קיצור השנה, שנה דיי מעפנה מכל הבחינות לא רק זה...

אז מה חדש אצלי?

ת'אמת לא ממש הרבה..

חידשתי והוספתי פסים סגלגלים/ורדרדים בשיער [אז איפה עוד?]

ולא אין לי ממש כח להעלות תמונות אולי יותר מאוחר מי יודע?!

מכירים את זה שעוד שנייה אתם נחנקים מרוב לחץ?

אני לא יודעת ממש מה איתכם אבל אני מרגישה את זה עכשיו

יש כל כך הרבה לחץ בלימודים...

ואם אני שאני הבנאדם שהדברים האלה הכי פחות מלחיצים אותו

אומרת את זה סימן שיש הרבה לחץ

וכאילו שזה לא מספיק כשהעניינים החברתיים לא ממש פועלים לטובתי

אני מרגישה שאני עוד שנייה טובעת

נחנקת

לא יודעת מה פשוט כאילו עוד שנייה אני מאבדת את זה [את השפיות]

הכל קורא לי... החדר כושר צורח "מיטל בואי"

המחברות צורחות "תלמדי"

אמא ואבא גם

החברים צורחים "בואי תצאי"

והמצפון שלי צורח לי ללכת לישון ולא להתעורר

בקיצור מה אני בוכה פה כמו איזה פוסטמה?!

הרי ממכם לצפות למשו זה כמו לחכות שהקיר יענה..

ועם כבר אתם עונים זה תגובות נאצה...

תחסכו את זה ממני בבקשה אין לי כוח לזה

המצב רוח שלי לא בשמיים גם ככה

גם בלעדיכם

ואני לא צריכה אתכם עליי גם

אני כותבת כדי לפרוק לא כדי שתגידו לי שאני דפוקה

אני באמת משתדלת לשים על אנשים כאלה פס

אבל יהיה הרבה יותר פשוט אם לא תגיבו תגובות כאלה

NoT So NeW Ohh... WeLl