בחס החופש הקקרי הזה נגמר
אוףףףףףףףףףף
אין לי
כל כך אין לי זין וכח
ללימודים האלה!!!
אנשים רוצים להרוג אותי כי כל מה שאני עושה זה ללמוד שעה
יום לפני או אפילו באותו היום של המבחן
והקטע הוא שאני ממש ממש לא נכשלת
להפך אני מקבלת ציונים מעולים..
אני לא מבינה מה אנשים אחרים רוצים ממני
כולם אומרים לי חרשנית
אז ניוז פלאש אני ממש לא!!!
לא אשמתי שיש לי זיכרון טוב
ומספיקה לי שעה כשלכם שבועיים..
תחיו עם זה אנשים...
לפחות במשו בחיים הצלחתי
*אוח הערסים למטה חוגגים ת'מימונה באלי לזרוק להם כפכף בראש*
אני ממש לא אתנגד אם פתאום משרד החינוך יחליט
להוסיף לנו עוד שבוע חופש
אני ממש זקוקה לזה
אין לי חשק בכלל להכנס לכל התקופה המעצבנת הזאת
של במתכונות ובגרויות
לא באלי בטוב בכלל לא
ואיי חפרתי על הלימודים מלא..
אבל תכל'ס רציתי רק להגיד
שלא היה לי כח לחזור ללימודים כי על היום הראשון
יענו היום היתה לנו מתכונת בביוטכנולוגיה
ולא למדתי ולא כלום
והיו לי בחילות וסחרחורות אתמול בערב..
עד שהלכתי לשולי ושם כבר קצת נרגעתי
הייתי כל כך מסוחררת שכמעט שפכתי על עצמי תה רותח
אבל עכשיו כשאני מסתכלת על זה נלחצתי סתם [שוב]
והלך לי סבבה
*ולא אסתי לא מאווררים אצות כדי להוריד מהם את החיידקים*
נקווה לציון עובר מספיק בשבילי...
~*~*~*~*~
שאלתם את עצמכם פעם שאלה פשוטה?
שאלה כל כך פשוטה שלפעמים נראה שהיא כל כך פשוטה
שאין צורך אפילו לשאול?
אני שאלתי את עצמי היום...
מהו אושר? מה המשעמעות שלו? ומתי באמת אנשים מרגישים סיפוק?
אני לא יודעת איך לענות על זה בדיוק
אבל אני כן יכולה להגיד
שתמיד הייתי מרגישה סיפוק, תמיד הרגשתי מאושרת
כשקנו לי משו
לא הייתי מעריכה
זורקת על הרצפה את מה שקנו לי
והיה לי אושר רגעי עד הרגע שהייתי צריכה עוד משו
ותמיד אמא שלי הייתה אומרת שאני נותנת לה נשיקה רק כשהיא קונה לי משו..
אמרתי שזה לא נכון
אבל במבט לאחור הבנתי שהיא צדקה
והיום?
היום אני מרגישה סיפוק ואושר מהדברים הקטנים ביותר
אפילו סתם כשאני בבית עם אמא שלי
צוחקות משטויות זה האושר האמיתי
ולא האושר הרגעי של נתינת מתנה
היום אני יודעת שאני יכולה להיות מאושרת אפילו בלי מתנה
סתם כשאני שומעת מוזיקה, או מבלה עם חברים
הידיעה שאני תמיד אהיה מוקפת באנשים שאוהבים אותי
הידיעה שיש לי הורים שדואגים לי
ויתנו את הנשמה שלהם בשבילי
הידיעה שתמיד יהיה משו שיעלה לי חיוך על הפנים
הידיעה שאני בריאה וחיה חיים שלמים
הידיעה שכל יום בשבוע/חגים ומועדים יש לי אוכל על השולחן
זה מה שגורם את האושר האמיתי
ולא דברים חומריים כמו בגדים או כסף
בקיצור אנשים המוטו שלי לחיים כתוב גם בצד והוא:
חייה את השנייה
שמעו אנשים זה נדוש אבל באמת אף שנייה לא חוזרת על עצמה
כל שנייה היא מיוחדת ויכולה להסב אושר גדול
נצלו כל רגע בחיים
תדעו להעריך את מה שהחיים נתנו לכם
אל תחשבו מה חסר לכם
תמיד תחשבו על מה שיש לכם והכי חשוב תחשבו שיש לכם הכל
אז מה אם לחבר שלכם יש אייפוד
האייפוד הזה יעשה אותו מאושר לשנייה וחצי עד שהוא ישכח ממנו
או עד שיצא משו חדש
אנשים שמתלהבים מדברים חומריים
לא יודעים להעריך את החיים
אלא את הטכנולוגייה
ותו לא!
אני אולי אומרת שלא הספקתי הרבה בחופש
אבל בעצם הספקתי המון
ביליתי עם אמא שלי כמו שבחיים לא ביליתי
הבנתי שאני לא שמנה
שאני לא מכוערת
וזה הכל בראש
האדם הוא למעשה מה שהוא עושה מעצמו
אולי זה רק משו אחד ממה שהספקתי החופש
אבל זה דבר אחד גדול מאוד!!!
~*~*~*~*~
חחח תהרגו אותי אלה שתי תמונות שאהבתי

החיוך בתמונה הוא לשם שינוי אמיתי ולא מאולץ
טוב אנשים אז זאת הייתה החפירה היומית שלי
התגיבו למרות האורך?