כפי שכבר צויין פעמים אין ספור בעבר חיי כה ריקים מתוכן ומעש שלרוב אני פשוט מוותרת על התענוג שבכתיבת פוסטים מהחשש שמא אשמעמם אנשים עד לכדי כניסה למצב קטטוני קבוע, ולמרות זאת מידי פעם נכמרים רחמיי על הבלוג הבודד שאיש אינו מבקר אותו ואני מחליטה לשרבט פוסט קטן ועלוב נפש על מנת לא להזניחו כליל.
ובכן היום הוא יום כזה!! האמת שאני כרגע בעבודה ומשום הטלוויזיה החליטה שלא לשתף פעולה וחדלה מלפעול, היא כן דולקת אבל לא רואים שום דבר אז או שיש בעיה במכשיר יס מקס או שיש בעיה אצל יס בכל מקרה אני נטולת טל' ואי לכך משועממת. למרות שיש לי פרק של האוס במחשב לראות וגם יש לי את "מלכוד 22" שחזרתי לקרוא השבוע ואני מנסה לסיים אותו אבל בכל מקרה החלטתי לפנות זמן ולשעמם את האדם היחיד שיכנס לפה ויקרא שתי שורות מהפוסט.
השבוע סבלתי מחוסר שינה תמידי ועדיין אני סובלת מכך וברגע זה אין דבר שהייתי מעדיפה יותר מלהתכרבל עם הפוך שלי בבית ולשקוע בשינה עמוקה ונטולת הפרעות עד מחר בבוקר ככשוב אני אמצא את עצמי פה במוקד משתעממת.
השבוע פשוט יצא שגם חברה שלה נסעה הביתה ליומיים, וגם העובדת השלישית שלנו סוף סוף מצאה עבודה והתחילה השבוע והיא עובדת מ 6 בבוקר עד איזה 17 ואז היא באה מתה לפה למוקד, אז יצא שאני הייתי צריכה יומייים לעבוד פעמיים ביום בגלל שגם האחראית שלנו עסוקה בשיפוצים בבית וכל יום הייתה רצה הביתה כדי לפקח על מה שקורה. בקיצור היה שבוע לא קל ואני עדיין מתה לישון יום אחד כמו אדם נורמלי בלי שיפריעו לי ושאני יקום מתי שאני רוצה...........
ובאופן כללי העבודה מתחילה לעצבן לאחרונה גם כי אני מרוויחה גרושים, וגם כי כל הזמן פתאום מבקשים להגיע לעבודה מתי שאני לא אמורה כאילו בכלל לא חושבים שאולי בעצם יש לי מה לעשות. האמת שאין לי מה לעשות בד"כ אבל זה לא משנה זה העיקרון של הדבר אני לא רופא שצריך להיות כונן כל פעם שמישהו עושה שיפוצים בבית או מישהו מתחיל לעבוד איפשהו או כי למישהו שוט אין חשק לעבוד. לא יודעת, מצד אחד נורא נחמד בעבודה כי זאת לא עבודה קשה בכלל ואני יכולה לשבת משמרת שלמה ורק לראות טל' ולשחק במחשב ומצד שני אני גם רוצה לחסוך כסף ובעצם לחיות כמו אדם נורמלי ולא כמו זומבי. פשוט בעבודה הזאת אני מרגישה די בטוחה שלא כל שנייה הולכים לפטר אותי ובכל עבודה אחרת שנניח והיו מקבלים אותי אליה הייתי חיה בפחד שאני לא יאריך שם ימים כמו שקרה עם כל עבודה שלי עד עכשיו (כשזו לא הייתה עבודה זמנית). לא יודעת מה עדיף לחפש עבודה אחרת ולהסתכן בזה שיפטרו אותי אחרי שבוע ואז לא יהיה לי אך לחיות או להמשיך פה ולנסות למצוא איזה עבודה נוספת חלקית כדי להרוויח עוד קצת מהצד, קשה.......קשה.........
אני גם שוקלת בשבוע האחרון אם אולי אני בעצם ינסה השנה להתקבל לאוניברסיטה ונתחיל שנה הבאה ללמוד, כי חשבתי על מה אני יעשה עם עצמי עוד שנה. כי אם אני רוצה לעשות שנה הבאה את הטיול שלי שאני בונה על משהו כמו חודש בערך, אז מין הסתם אני כבר יחזור הביתה ויעזוב את אילת ואז אחרי שנחזור מהטיול מה אני יעשה בב"ש?? למצוא עבודה זה מאוד לא סביר ולחזור לאילת גם לא נראה לי שזו תוכנית. אז התחלתי לחשוב למה בעצם אני צריכה לדחות את זה עוד? גם ככה אני הולכת ומזדקנת מיום ליום אני חושבת שפשוט יש לי טראומה קלה מהשנת לימודים האחת שלי בגלל שכל השנה לא הייתה לי בעצם עבודה ולא הצלחתי למצוא שום עבודה קבוע וכי בסופו של דבר אחרי שנה החלטתי שלא בא לי ללמוד יותר שם ומאז אני די מרחפת בחוסר ידיעה בחיי ואני פשוט לא רוצה שזה יהיה שוב אותו הדבר ככה. אבל חשבתי למה לדחות את זה אם הם יסכימו לקבל אותי אז עדיף כבר להתחיל עם זה ובתקווה גם לסיים עם זה. אז נראה יש עוד זמן עד שאפשר להגיש בקשות אז נמשיך לחשוב על זה ונראה בכל מקרה גם אם נגיש בקשה ויקבלו אני לא חייבת ללכת ככה ששום דבר עוד לא סופי.
חוץ מזה אני נורא מתרגשת כי סוף כל סוף ראיתי שמוכרים את הספר הראשון של דקסטר באתר של צומת ספרים, ככה שאני צריכה לחקור אם מוכרים אותו גם בחנות ואז כמובן אני חייבת לקנות אותו ולקוות שבמהרה יחליטו להביא גם את שני הספרים האחרים. העונה השנייה של דקסטר תיכף נגמרת והמתח הורג אותי!!!!! אני לא מסוגלת לחשוב אפילו על האפשרות שיעלו עליו ויזרקו אותו לכלא זה יהיה נורא מידי..... זאת גם הסדרה היחידה שאני יזכה לראות את כל העונה בגלל שכל שאר הסדרות שאני עוקבת אחריהן (ע"ע גיבורים, האוס ופושינג דייזיס) לא צלמו את כל העונה לפני השביתת תסריטאים ועכשיו הן הולכות להתקע למי יודע כמה זמן, כל כך מדכא.
טוב אני מניחה שכדאי שנחזור להתרכז בעבודה שלי או ליתר דיוק לקרוא ספר אז היו שלום לעת עתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
