בחייאת שנמאס לי.
יש לי בעיה..די גדולה אפילו..
אני סובלת מאכילה רגשית.
זה לא בדיוק בכמויות..אבל אני מוצאת את עצמי אוכלת סתם..באמת סתם.
ואני שואלת את עצמי,למה אני לא יכולה להיות פשוט נורמלית?!
לאכול 3 ארוחות ביום כמו כל אדם ממוצע בארץ ישראל.
לקום בבוקר..לשתות איזה קפה עם לחם וגבינה
בצהריים לאכול מה שאמא מבשלת
ובערב גם עוד משהו קטן..לסגור ת'סיפור הזה.
זה כולה אוכל הרי לא?
אבל לא.....
לי,זה קשה!
אני חייבת כל היום לחשוב ולחשוב..על המשקל..על אוכל..האם חבר שלי חושב שאני שמנה..השמנתי?!
כמה אני מתעסקת בעצמי..שה' יעזור.
זה עיסוק כ"כ מיותר..אני מפסידה את עצמי..יש לי ת'יכולת להיות אדם טוב יותר..בעל תחומי עניין רחבים יותר וחוכמת חיים..אבל אני בוחרת לחשוב רק על משקל..כאילו שאם ארזה עכשיו ואיהיה כוסית על..אנשים יעריכו אותי יותר..
ממש מטומטמת.
לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר.
כרגע אני רק רוצה להתחיל לאכול כמו בן-אדם..בלי לחשוב על משקל וכו'.
נראה לי שאני אשקל בתחילת החופש..ואני אראה מה עושים משם.
ביינתים אני הולכת לעדכן מה אכלתי..לא סופרת קלוריות,לא אחוזי שומן,זה לא במטרה להרזות..זה רק במטרה להפסיק לתפוס את האוכל כנחמה ולהתחיל לאכול מסודר,3 ארוחות ביום ולעשות ספורט כמו תמיד.
יום חמישי:
בוקר: טוסט מ2 פרוסות לחם רגילות+גבינה צהובה ונסקפה.
צהריים:
ערב:
כושר:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
PerfectAim