המצב פשוט לא יכול להיות יותר חרא.
ולא,לא מבחינת אוכל ומשקל..לא אכפת לי מזה כ"כ
הסתבכתי ברמות על עם המשפחה וההורים והכל בגלל החבר האידיוט שלי אבל אין אין לי לב להאשים אותו כי אני גם כן אשמה בזה בדיוק כמוהו,
עצה לכם ממני:אין יותר חשוב מהמשפחה,כשאף אחד לא יהיה שם בשבילכם הם כן יהיו,תשקיעו בהם מעל ומעבר..אל תיהיו כמוני..
זהו ביום שלישי אני הולכת לחפש עבודה אבל אחת רצינית!!
לא בייביסיטר אלא אחת כזאת שאתה מקבל בה בעשירי משכורת ובצ'ק
כסף זה מאסט מבחינתי.במיוחד עכשיו.
לא מעדכנת פה יותר עד שאני לא אשקול פחות מ60 ועד שלא אמצא עבודה.
מקסימום יהיו עריכות.
*לעשות דחוף*
-למצוא עבודה
-להרזות ל59 ומשהו
-להוציא ת.ז
-בגרות בהיסטוריה&אנגלית.
-להשלים הכל במתמטיקה.
ללכת עם הראש קדימה-להתמקד במטרות שלי.
יום אחד יהיה לי טוב ואני אמצא את מקומי בעולם אבל כרגע זה נראה פשוט רחוק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
PerfectAim