היי פינאט!
אתמול אמא פיניאטה ואני דיברנו על פופיקים. הפופיק של אמא פיניאטה רחב ושטוח וכבר מתחיל לבצבץ לו החוצה מתוך הבטן.
הפופיק שלי הוא פופיק מערה! אמא פיניאטה אומרת שזה פופיק קידוח נפט אפילו, כי הוא מאד עמוק וצר... אני אוהבת יותר את הכינוי פופיק מערה...
בימים אלו את כבר מסוגלת להקשיב לנו מדברות ומתחילה להיות רגישה לאור חזק- אנחנו מבטיחות לא לסנוור אותך ולדבר חלש כדי לא להפריע לך להתערסל בבטן של אמא פיניאטה.
התחלנו לחנך את הכלב לרבוץ במקומות מורשים בלבד. הכלב, בואי נכנה אותו תפוצ'יפס, אוהב מאד לרבוץ צמוד לספה קרוב אלינו. החלטנו ליצור בסלון אזור חיץ כמה שיותר ניטרלי עם כמה שפחות תפוצ'יפס בתוכו ומן הסתם האזור כולל את כל השטח לייד הספה. תפוצ'יפס לא מחבב את הרעיון אבל הוא כבר בודק מקומות רביצה קרובים אחרים. מעניין אם הוא יתן לך לרכב עליו, כמו שמותק הכלב של בת דודה שלך מרשה לה...
היום אני בוחרת להקדיש לך שיר ישן בביצוע חדש מתוך "עבודה עברית 2" שעדי קנתה לי ליומולדת (המתנה הכי מגניבה ever):
ציפור מדבר- בביצוע יהודית רביץ.
להאזנה לשיר לחצו כאן
שלך,
אימוש
ציפור מדבר
את קרובה אל קו הגבול שבויה, קסמו של המדבר
את עמוד האש לפני המחנה - בראשית את
מסיתה אל קו המים והאש לא תבער
את הלהבה והלהב
כמו ציפור את חופשיה
רוצה לגעת בשמיים
כמו ציפור את חופשיה
מסיתה אל קו המים
ציפור מדבר
את קרובה אל קו הסוף צמאה, עורפו של המדבר
את מעיין יבש באפיקים צרובים - במדבר את
מסיתה אל קו המים והאש לא תבער
את האהבה והלהב
כמו ציפור את חופשיה
רוצה לגעת בשמיים
כמו ציפור את חופשיה
מסיתה אל קו המים
ציפור מדבר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של peanut