היי ממי,
אתה יודע שאני מתה עלייך ובעיני אתה הגבר המושלם נכון? :-)
אתה כל מה שאיחלתי לעצמי בבן זוג חכם, מצחיק ,כנה , חתיך ועוד הרבה הרבה יותר...
ובכל זאת משהו נורא הציק לי בתקופה האחרונה וישב לי בגרון במיוחדבסופ"ש האחרון בו נראה לי הגעתי לשיא החירפון שלי( כמו ששמת לב ).
אז היום הבנתי מה מפריע לי ואיפה לא טוב לי .
אני פשוט לא מרגישה חלק מהקשר הזה.
הוא לא מרגיש לי שלי אלא המשך של איפה שאתה וזאתי הפסקתם ואני לא שייכת אליו.
אני
כאילו סוג של "הגירסא המשופרת" של זאתי והכל ממשיך כרגיל מאותה נקודה בה זה נקטע: השיגרה שאתה רגיל לה, הבית שלך,החברים שלך אין לי ביטוי עצמי.
מה שאתם בניתם במשך 5 שנים זה שלכם אבל אם אנחנו בונים משהו בנינו אז זה צריך להיות על דף נקי.
אני בן אדם אחר ומן הסתם הדפוס של הקשר שלנו יהיה שונה.
אני
ממש צריכה את ה"יציאות מהבית" ואני לא מתכוונת קפיצות לחברים אלא אני ואתה
מחוץ לבית. אני מאד לא אוהבת להיות בבית כמה ימים רצוף זה מרגיש לי כמו
ריקבון.
ומבחינתי זה לא משנה אם מדובר בפאבים , בתי קפה ומועדונים ( שזה עבורי
ת"א) או אם אנחנו הולכים למקומות מדהימים אחרים כמו המגדל המים ההוא שלקחת
אותי אליו, החוף הסודי ההוא או כל מקום אחר העיקר שיהיה בחוץ כי זה הרי לא
באמת משנה לי אני נהנת רק מלהיות איתך.
אתה עוד לא מכיר אותי אבל אני חצי היפית בנפש ואני צריכה את המרחבים הפתוחים :-)
חסרה
לי גם הרומנטיקה לפחות כזאת של תחילת קשר ,מוזר שפתאום היא נעלמה. הרסת
אותי כשבפעם הראשונה ששכבנו שמת את המוזיקה המגניבה עם התופים וזה התחבר
לנו לסקס מדהים. או כשאתה מנגן לי בגיטרה, סתם שולח לי פרחים בפלאפון אני
מתה על זה! נו אתה כבר הבנת שאני קיטש, מה לעשות?! אני צריכה את השטויות
הקטנות האלה זה פשוט מדליק אותי עלייך בטירוף.
מקווה שמפה רק נשתפר ונמצא את הדרך המשותפת שלנו.
אוהבת אותך יקר שלי