אני רוצה להיות פרודוקטיבית אני מרגישה כמו עלוקה על העולם הזה. אני
מרגישה שכל החיים שלי הם על חלום רחוק וכל הפרודוקטיביות שלי מסתכמת בלאכול ,
לישון , לחרבן ולהכין אוכל לבעל.
אני מדברת כבר חודש וחצי גבוה על כל מיני מטרות וכיוונים שיש לי בחיים
ואיזה אושר שניתנה לי האפשרות לשנות אבל פאק! לא התקדמתי עם שום דבר מאלה אני רק
בבירורים ומחשבות ערטילאיות לכיוון עתיד מעורפל.הגיע הזמן להכיר באמת אני רוב היום יושבת בבית וחולמת מהחלון על מה
אני אעשה ואיך אבל ללא שום תזוזה אמתית.
פתאום קשה לי שאני לא מדברת את השפה , שאני בבית כל היום שאני לא יודעת...
פשוט חנוק לי לפתע.
אני רק מחשבת כמה עוד ימים ושבועות נותרו לי עד לטיסה הביתה, הפוגה
קצרה בבדידות הזאת . לא משנה שגם שם התלוננתי ולא הייתי פרודוקטיבית כל החודש לפני
שהגעתי לפה. עכשיו שאני פה אני רק רוצה להיות שם. אני רוצה את החברים שלי אני רוצה
לדבר בשפה שאני שולטת בה והיא שלי, אני רוצה להיות במקום שאני מכירה בו את
הרחובות, איך להגיע משם לפה , מה לעשות אם ...
נמאס לי להיות פאקינג קלולס וחסרת תכלית פה! זה הרגשה מסריחה כל הזמן
להיות תלוי בחסדם וטוב ליבם של אחרים. אני שונאת את ההרגשה הזאת יותר מכל דבר אחר
בעולם.
אני רוצה להרגיש שוב ביטחון עצמי, את השליטה אצלי בידיים , שאנשים
מכירים ואוהבים אותי, אני רוצה להיות אני במלוא תפארתי הצארינה אנה.
