המטרה: לחיות חיים מלאים מתוך שמחה וערנות מלאה.
האמצעי: התקדמות עקב לאגודל
המניע לרצח:היה
לי יום הולדת 25 לא מזמן. הפעם זה לא גרם לי לטלטלה עצומה כמו בגיל 23 כן
הייתי מאוכזבת. כלום לא השתנה וכנראה גם לא ישתנה אם אני לא אעשה משהו
ועדיף מהר לפני שתעבור עוד שנה עקרה.
מצחיק
שתמיד הייתי בטוחה שהבעיה העיקרית שלי זה שאני טובה בהכל חוץ מיצירת
זוגיות טובה ארוכת טווח אבל אחרי יומים ללא שינה , 20 שעות עבודה וחור
בגודל מכתש רמון בראש של השותף שלי נראה לי שהאסימון בשלבי נפילה אצל
הבלונדינית הזאת..
הזוגיות
זה התסמין לבעיה. אני בקלות מצליחה בלימודים או בעבודה ( כל הדברים
"הלגיטימיים") אבל אני לא מצליחה ליצור זוגיות שיהיה לי טוב בה כי אני
מושכת בדיוק טיפוסים שהם בדיוק כמוני, פחדנים שמחפשים מישהו שיראה להם את
האור. למעשה אחרי כמה זמן אחד הצדדים מבין שברק לא יכה בנו בתחת עם הארה
ואם הזוגיות היא לא חלק מהפיתרון היא כנראה חלק מהבעיה, בגלל זה אף פעם לא
מחזיק מעמד.
הפחד
שבשנתיים האחרונות רודף אותי זה להפוך בעוד כמה שנים לחצי מהזוג בן ה30
ומשהו +1 שגר בפ"ת, חולון או ראשון. לקום כל בוקר לעבודה,להתנהל לחדר
השירותים באופן מכני ,להמשיך את היוםבעמידה בפקקים ולהתפלל שכבר יגמר
השבוע. אח"כ לטחון 10 שעות בעבודה הכי משעממת בעולם (אבל כזאת שמשלמת
בסדר). ואז לחזור הביתה ולהשכיב כמה שיותר מוקדם את הילד לישון כדי להתכנס
בקונכיה של מרירות ואומללות מול הטלויזיה בשתיקה עם החצי הממורמר השני שלי
.
לא
שהחיים שלי יותר מרגשים אני גם חיה בסוג של קונכיה . אני לא עובדת בעבודת
חלומותי, אני שניה מסיום תואר משעמם אבל "פרקטי" וגם אין לי בן זוג ככה
שאין שום דבר שכובל אותי אבל בעצם באתה מידה אני כבר עכשיו יכולה להצטרף
לאותם הזוגות של פ"ת, חולון והסביבה כי אני מפחדת מהחיים האמיתיים לא פחות
מהם.
זה
דיי נוח אם חושבים על זה שמישהו כבר הכתיב לך מדריך מעשי לחיים שמלווה
מלידה ועד מוות בנוסף יש גם את נחמת הרבים .כולם ממורמרים אבל הכל במסגרת
ואישור הקונצנזוס ככה שזה מאד מקל.לא צריך לחשוב לבד או להעז.הכל ברור
ואין חוסר וודאות לגבי העתיד.
נראה
לי שהסיבה שאין לי בן זוג היא שבחורים של קשר רציני דוחים אותי לא כי אני
כזאת בליינית מגניבה דווקא בגלל שאם אחד כזה יכניס אותי לקשר. אחרי
ההתאהבות שתסתיים אחרי חצי שנה ישאר לי רק לחכות למוות בשיעמום ושיגרה עם
קפיצות לטורקיה עם הילדים פעם בשנה .
בחורים "מניאקים" ממש לא עושים לי את זה כי בכל זאת יש לי אהבה עצמית
והמדליקים
באמת, אלה שיודעים לחיות ולהרגיש עם הניצוץ בעיניים, מפחידים אותי. לא
ברור לי מה מישהו כזה ימצא בי חוץ מגוויה שצריך להוציא לטיול מדיי פעם.
החלטתי
שאני רוצה להתחיל לחשוב לבד אולי אפילו להעז לפרוץ טיפה מהמסגרת. לי אישית
זה ממש קשה בתור בת יחידה עם הורים רוסים לוחצים ( כולם הבינו מה זה אומר
אחרי שראו את מרינה מתבכיינת בהישרדות ) . ככה זה קשה לא לעמוד בציפיות
אבל הלב אומר שאני לא צריכה להיות מחוייבת לרוץ אחרי הגבינה התעשייתית שהם
לא תפסו..
זה
קטע דפוק שאני מפחדת לחיות ולהרגיש באמת כי אף אחד לא עוצר אותי חוץ ממני.
עמוק בתוך הראש חבויה פולניה קטנה עם הקול של אמא ואבא שלי לחילופין
שזורקת רעל באוויר בצורת " מה את רוצה שיגידו שאת שרמוטה?"
"צריך להתחיל את הקריירה כמה שיותר מוקדם אח"כ תהיי מבוגרת מדיי"
"לא הגיע הזמן להתבגר ולהתחיל לחשוב על קשר רציני"
"ושלא תשתי לי חשיש!"
גם
אחרי שעברתי לת"א הקולות עדיין שם אני לא מסוגלת להתיר את הרסן זה . ת"א
רק שלוחה של ראשון - רחובות בטוח שיש רק 2 אנשים שמפרידים בין השכן שלי
מלמטה לאמא שלי.
ושוב
אף אחד לא באמת שופט אותי הם לא צריכים אני עושה את זה דרך העיניים של
החברה. לפעמים אני מצטערת שאני לא טיפשה יותר החיים שלי היו יכולים להיות
פשוטים יותר. למה אני צריכה לחשוב כל כך הרבה?! זה ממש שורש כל הרע.
שמתי
לי מטרה חדשה במקום זוגיות אני הולכת לנסות לחיות באמת בלי פחד. זה לא כזה
קל אבל אני מאמינה שכמתחילים לדחוף לכיוון הנכון בסוף כוח האנרציה נחלץ
לעזרת האדם הקטן והממורמר.סוג של "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו".
זה
ביזבוז הרי להעביר את החיים בציפייה למוות בגלל שמפחיד להוציא את הראש
מהמערה. אני לא מבטיחה לעשות את זה אבל אני מבטיחה לנסות.חייבים לנסות
נסיון 1:
בעיקרון
חשבתי שאני צריכה לנסוע למקום שאף אחד לא מכיר אותי בו ולהתרחק מישראלים
בשביל לראות אם אני יכולה לשבור את התבנית ולתפוס אומץ כשאף אחד לא מכיר
אותי.התחלה חדשה והמקום הכי טוב זה האשראם של אושו בהודו ובחזרה חמציאות
לא נראה לי שאני הולכת ליזרוק מרחק של סמסטר אחד מסיום התואר ודירה מול
הים במחיר טוב . אני פחדנית
ובאמת עכשיו::
יש
פסטיבל בסוף החודש הבא באשרם של ההיפיםבמדבר אני חושבת לנסוע לבד ליומים
-שלושה. אולי אני אצליח להפתיע את עצמי או לפחות להגיע להשלמה עם החלקים
שבי שאני מתחשת להם. גם ככה אני לא עושה מספיק דברים שאני רוצה או טיולים
וכאלה. נראה לי שאם חברים ומכרים שלי לא יהיו שם יהיה לי קל יותר להיות
עצמי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סקס שקרים ומדיטציה