איזו הזנחה פושעת מצידי להשאיר בלוג ריק מתוכן אחרי החודש המטורף שעבר עלי .
מי שמכיר אותי יכול לנחש בקלות שאם לא היה לי זמן לכתוב ולהתבכיין על החיים כנראה
שהיה לי חודש פורה מבחינה מינית ויש הרבה סיפורים מעניינים לספר. ולא רק מבחינה מינית
באופן כללי הצבע חזר לחיים שלי ואני מרגישה שהתעוררתי אחרי תרדמת חורף מאד ארוכה.
למרבה האירוניה זה באמת התחיל כאן , למרות שהפסטיבל ההזוי יצא בדיוק ההיפך
ממה שציפיתי שהוא יהיה עצם זה שעמדתי לשם שינוי בהבטחות שלי לעצמי ועשיתי משהו
שבאמת רציתי התניע את הגלגל ומשם....טוב ,אני לא אעמיס על הפוסט בשיחזור החודש
האחרון ( אולי זה יקרה כששוב אני אפול למוות מיני קליני ) אני רק אסכם שהיה באמת
נהדר! זה מדהים שברגע שאתה מפסיק להתכחש לצרכים האמיתיים שלך הם ממולאים מבלי טיפת
מאמץ או מחשבה. זה דיי מצחיק שבשביל אדם כביכול "מודע לעצמו" כמוני
שמבזבז שעות במדיטציות והתחברות עצמית בסדנאות היפים ארעיות חייתי בהדחקה עמוקה
כבר שלוש שנים.
אחרי שנפרדי מהאקס המיתולוגי הייתי בטוחה שאני הולכת להשתלח בכל תל אביב
סטייל סמנתה ג'ונס ולהתפרע כמו שפינטזתי במשך כל החודשים האחרונים שהייתי איתו. זה
לא קרה במקום זה הבושה ואמא שלי ( שזה שם
נרדף לבושה ) הכניסו לי לראש שמופקרות מינית זה אחלה אבל רק עם חבר קבוע, מאחורי
דלתיים סגורות ובחושך כיאה לאשכנזים בני טובין.
ואני מניחה שבגלל זה כל השנים האחרונות ביליתי ברדיפה אחרי מערכות יחסים
שנועדו לכישלון וניסיון היאחזות במשהו לא אמיתי.כל מה שרציתי היה לפרוק כל עול אבל
לקח לי שנתיים לעזוב את הבית ועד שעזבתי הגעתי לרמת גן , מחוז קופות החולים , בתי
האבות והפיליפיניות, מיותר לציין שזו עיר מדכאת שמחת חיים . רק אחרי שעברתי לפני
שלושה חודשים לת"א הכל התחיל להיות חיי שוב( וקורי העכביש שאיימו לאחות מחדש את קרום הבתולין הוסרו באומץ) .
למילים יש כוח מדהים כך גילית לאחרונה! בכל הפגישות האחרונות לפני סוף
הטיפול שמתי לב שאני מנסה לשכנע את המטפלת שלי ואותי שאני רוצה זוגיות וכמה זה
חשוב אבל בפנים רק יכולתי לחשוב על סקס
מזדמן חסר רסן ועם כל טיפול החרמנות גדלה . מסתבר שלא תמיד טוב ליצור קשרים אישיים
חמים עם כולם כי שילמתי 250 לשעה בשביל להתבייש להודות בפניה על רצונות האמיתיים שלי, קשה
לי לאכזב אנשים.
אבל הטיפול היה אפקטיבי בכל זאת הוא נתן לי את הכוח ללכת עד הסוף עם עצמי. לקחתי
את המילה שהתנוססה בכל חלקה טובה של ראשי וחזרה על עצמה אינספור פעמים בטיפול: "תקוע" והפכתי אותה ל "לא זורם"
כמו שהמטפלת שלי מסבירה התת הכרה לא מבין את המילה לא. וכמה שזה נשמע ניו- אייג'י בשקל זה פאקינג עובד!
המילה "לא" נשרה מהר מאד ונשארתי עם הזורם בלי פחד, בלי מבוכה או
הבושה שאחרי. ולמזלי אני תמיד נראת כמו ילדה טובה עם זיק קטן של שובבות בעיניים . כך
שאין לאף אחד מושג אני מזדיינת אני באמת בייחוד אחרי שלמדתי בדרך הקשה כמה חשוב לדעת לסתום את הפה גם
במרתף עינויים שום מאהב לא יוציא ממני את המספר האמיתי , אז אני מרשה לעצמי
להיות חסרת בושה.
עם זאת, קצת מטריד זה שמאז "השינוי" כל בחור שאני מגיעה איתו למיטה מרגיש צורך לשאול אותי עם כמה גברים הייתי ( אני תמיד משקרת ומונה
רק את ספרת האחדות) . מה זה אומר בעצם? שאני מזדיינת ממש טוב והם רוצים לקבל תעודות או שאני
קלה מדיי והם רוצים לדעת אם אני זורם עם כולם בקלילות למיטה?נו מילא הגברים האלה רק מנסים לדכא נשים כל החיים שלהם ,שיזדיינו כולם! אני עושה מה שבא לי ואין לי שום כוונה לחזור להיות שפנפנה מרופטת ואמוללה.אני בעד שיחרור אנה!
הכי מדהים בכל הסיפור הזה זה שעד שנפרדתי מהאקס הייתי הבחורה שכולם מתאהבים
בה ובשלוש שנות ההדחקה שלי למרות שיצאתי עם כמויות נכבדות של גברים אף אחד לא הראה
סימן קל של התאהבות מה שגרם לאגו שלי לדמם בכאב . אבל מאז שהתחברתי לעצמי מחדש הכל
בא בקלות ,זרום מהנה והם כולם נופלים שדודים לרגליי.
אז אני ארשה לעצמי להתלהב כי מגיע לי ולומר בשיא הרצינות שהבעיה היחידה שלי
זה היא שאני חייבת להחליף מספר לא מפסיקים לרדוף אחרי לפוצץ אותי בשיחות טלפון
ולשוחח SMS עם רגשי על שנטשתי אותם.
אני לא מנסה להיות ביצ'ית קשה להשגה פשט זה תמיד מתחיל בהתאהבות הדדית קצרצרה , תשוקה מדהימה חיזור
רומנטי אבל אחרי הסקס הראשון הופ! עוברת לי ההתאהבות ואין לי שום חשק לראות אותם
שוב , אף פעם.
סליחה על המחסור בהצטנעות אבל לעזאזל אני מרגישה טוב עם עצמי אחרי הרבה
זמן!!!
נ.ב אז למה בעצם שואלים אותי את אותה השאלה המחרידה מייד אחר?