לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ארגמן.



Avatarכינוי:  Lost Writer.

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

האישה של חיי.


יוצא שכמעט בכל לילה, המחשבות נודדות להן אל מעבר לדמיון..

חושבת עלייך מבלי להפסיק. את נמצאת שם תמיד.

ואף אחד לא יודע מה אני באמת מרגישה אלייך. קצת מרגיש כמו אהבה סודית כזו.

בכלל התחלתי לשנוא את התגובות של האנשים כלפי הנושא הזה, אז אני מעדיפה פשוט לשמור לעצמי.

ולעוד כמה קוראים עלומי-שם למיניהם.

 

כתבתי איזה קטע קצר באנגלית, כתבתי אינסוף קטעים בעברית, ועוד קטע בספרדית.

בחרתי לכתוב את הקטע באנגלית. הוא אומר קצת הרבה על מה שאני מרגישה ומה שהיא משדרת.

 

so many song are being writen about you as i dream you in my mind.

you're the soul that's here, you're the soul that lights.

 

so many word are being said about you as i look at you, but i keep quiet my mouth..

you're like a picture to hang on the wall,

i would like to watch you all night long.

waiting for the day i could say that you're mine,

waiting for the day my face will shine,

holding you in my hands,

will make everything fine.

 

 

היום שוב ראיתי אותה. היא באה לקחת אותי מהבית.

חמודה. לא נעים לי ממנה..אבל בכל זאת.

היא פשוט מצחיקה אותי כל כך. ואני לא מסוגלת לעמוד בפניה.

אני מודה, שגם בתור בנאדם, יש בה משהו מושך.

מודה שאני נשבית בקלות. למרות שאני לא נכנעת.

אני אוהבת אותה כמו שבחיים לא אהבתי בנאדם. אבל כרגע, לא כמו בת זוג.

אלא פשוט, אהבה שונה. אהבה שאין לתאר במילים. אהבה קסומה כזו.

לא אכפת לי שזה לא אותה אהבה. לא אכפת לי שהיא אולי אוהבת אותי כמו כל חברה רגילה.

לא אכפת לי. אני יודעת שהיא חשובה לי כמו החיים שלי עצמם.

היא גורמת לי להרגיש אחרת. שונה. שמחה. מחוייכת. משוגעת. טיפשה. ילדה קטנה. בוגרת.

ילדותית. משחקת. מפדחת. כיפית. צועקת. כואבת. מאושרת. אוהבת.

וזה מה שהכי חשוב. כי היא גורמת לי להכיל כל רגש אפשרי, חוץ משנאה.

היום היא דפקה לי ביס (נשיכה) ביד, וכל כך כאב לי.

ובאמת שהיו לי דמעות בעיניים. כל כך כאב לי הכאב הפיזי שכבר לרגע נשביתי לכאב הנפשי שאני לא רוצה להגיע אליו כל כך.

שונאת לחשוב על זה. שונאת שונאת שונאת.

אסור לי להיכנע. אף פעם.

היא בחיים לא תקבל את זה.

למרות שברגע שהיא נשכה אותי, היא אמרה משהו כמו "אני אוהבת לנשוך אותך!"

ואמרתי לה שתחפש מישהו אחר לנשוך. אז בתגובה היא אמרה "אני אוהבת לנשוך רק את יוסי ואותך.."

יוסי זה החבר שלה..לחשוב שהם היו 5 שנים ביחד. ואחרי פרידה של קצת יותר מחצי שנה הם חזרו שוב.

אני לא יודעת איך מתקנים לב שנשבר פעמיים ברציפות.

יש דבק מיוחד?

נכתב על ידי Lost Writer. , 24/1/2009 22:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



667
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , גאווה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLost Writer. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lost Writer. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)