לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת

"ונדמה היה לי שהארץ שהלכתי עליה, והרחובות שעברתי בהם, וכל העולם כולו, אינם אלא פרוזדור לבית זה."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

פוסטתמונות או- הרפתקאותיי בתור מכינת סבון


לתחביב המשונה הזה שלי הגעתי לגמרי במקרה, ולמרות שאופן ההכנה היה נראה לי מסובך, לא יכולתי להתאפק ולנסות להכין בעצמי סבון. זה היה לפני חצי שנה, הכנתי תבנית של שלושים סבוני לוונדר בריח משגע, והייתי בטוחה שיקח לי שנים לסיים את כולם, ושאני אצטרך להתאפק עד שתהיה לי הזדמנות נוספת להכין את הדבר הממכר הזה. לשמחתי זה קרה הרבה יותר מהר מהצפוי, בעזרתם הנדיבה של חברים וקרובי משפחה שהסכימו שאני אשתמש בהם בתור שפני נסיון (ארנבות, בעצם) ואתן להם סבון רך, עם ריח משגע ומלא בקצף. חיים קשים, הא?

אז אתמול הכנתי נגלה נוספת, שיהיה לי מה לתת לדודים שלי כשנלך לבקר אותם. והפעם אחרי דיי הרבה מחקר הכנתי מתכון לגמרי משל עצמי, ותיעדתי את הכל במצלמה (... של הפלאפון). אני חייבת להודות שהיה מאתגר לצלם עם כפפות.

 

קצת על התהליך של היווצרות הסבון: הסבון הוא למעשה תוצאה של תגובה כימית בין בסיס לשומן. בעבר היו משתמשים באפר (ומסתבר שאפילו בשתן) בתור חומר בסיס, היום משתמשים בסודה קאוסטית, כן כן, זאת שפותחים איתה סתימות, ולמעשה ברמת העיקרון, כל סוג שומן שמעורבב עם בסיס אמור להפוך לסבון, למרות שההכנה של הסבון קצת יותר מסובכת מזה ויש חוקים מסויימים, לדוגמא שמנים שטובים יותר או פחות לעור, וצריך כמובן לדעת מה היחס בין השמנים לסודה הקאוסטית ואת הכמות המדוייקת של כל אחד מהמרכיבים, כדי שלא יווצר מצב שבו יש יותר מדי סודה והיא תעשה נזק לעור.

הבהרה: זה לא מדריך להכנת סבון! הכנת סבון דורשת מתכון מדוייק, הרבה ידע, מיגון מתאים ואיזור מאוורר. רוצים להכין סבון? תלמדו לעומק את העניין. זה כולל להתעסק בחומרים מסוכנים שיכולים לגרום לנזק אם משתמשים בהם בצורה לא נכונה!

 

החומרים שהשתמשתי בהם. וחבילות ריקות של פרינגלס, תיכף תבינו למה.


 

ההכנה- שקלתי את כל החומרים, ערבבתי את שמן הקוקוס עם חמאת הקקאו, ושמתי אותם להתחמם על האש


 

השמנים אחרי המסה


 

החלק הכי לא סימפטי בכל הסיפור- עירבוב של מים עם סודה קאוסטית. כידוע, סודה קאוסטית היא חומר נורא מסוכן שאסור לגעת בו בידיים חשופות, לכן הצטיידתי בכפפות איכותיות, בגדים ארוכים, ומשקפי מגן.

ואם אתם תוהים למה זה ירוק, אז התשובה היא שהוספתי חימר ירוק, שזה חומר שנורא טוב לעור. 

 

טוב, עכשיו מגיע החלק הכיפי- שופכים את כל השמנים אל תוך הסודה הקאוסטית, ומתחילים לערבל. כמובן צריך להיזהר מהתזות- הסודה הקאוסטית עדיין פעילה ולכן מסוכנת

 

כבר בתחילת העירבול התערובת מתחילה לשנות את הצבע בגלל התגובה הכימית בין הבסיס לשמן

 

ו... ככה היא נראית כשהיא מוכנה. הוספתי לה גם שמן אתרי ועלים של מרווה, ויש לזה ריח נפלא

 

אני מוזגת את הסבון לתבניות שלי 

 

וזהו!

 

עכשיו צריך לכסות את הסבון שלנו עם שמיכה עבה, ולחכות 24 שעות עד שהתגובה הכימית של הבסיס (סודה קאוסטית) והשומן תסתיים והסבון יהפוך למוצק

 

ככה זה נראה אחרי 24 שעות. וכן, זה תפח

 

אני מקלפת את התבנית (במקור שימנתי אותה עם שמן תינוקות בתקווה שזה ימנע מהסבון להידבק לתבנית, אבל לא הצליח לי), ופורסת את הסבונים

 

הסבונים מוכנים! עכשיו צריך לתת להם 'להתיישן' כ-3 שבועות עד שהם יהיו מוכנים סופית ואפשר יהיה להשתמש בהם. לא רואים בתמונה, אבל יש להם גוון ירוק כהה, כמו של שמן זית

 

מה שכל כך מוזר לי בהכנה של הסבונים, זו העובדה שמדבר כל כך מתמטי, מדוייק ומלא חישובים (לחשב את היחס בין השמנים לסודה הקאוסטית, לחשב את היחס בין שמן אחד לאחר, לחשב כמה שמן אתרי צריך לשים, כמה זמן להשאיר את הסבונים להבשיל וכו' וכו'), נוצר משהו שאני מגדירה אותו בתור דבר כמעט רוחני (תאמינו לי, מספיק להריח אותם ולעשות מקלחת טובה וכבר תבינו שאני לא משוגעת).

אז מקלחת כיפית לכולם! :)

נכתב על ידי יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת , 29/10/2014 15:11  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איכשהו...


... איכשהו לפני כמה ימים פתחתי את הדלת של ארון הבגדים שלי, וסגרתי אותו מיד בחזרה.

אני לא יודעת איך זה קרה,או למה רק עכשיו, אבל פתאום הבנתי שאין לי מה ללבוש.

כן כן, אני מודעת לעובדה שזו תלונה קלאסית ומוכרת להחריד, אבל פתאום באמצע החיים מתחשק לי ללבוש משהו מעניין, ואני מגלה שהארון בגדים שלי מורכב מג'ינסים וחולצות T רגילות (או עם ציור פשוט שציירתי כדי לנסות להחיות אותן), ואני מנסה להבין איך בכלל הגעתי למצב הזה.

להלן המסקנות.

א. אני שונאת שופינג. אני שונאת אתההרגשה הזאת של להיגרר בין חנות לחנות, את התחושה הזאת של הרגליים, את הלהסתכל על בגדים שלא אומרים לי כלום, ואת תחושת התסכול הזאת של למצוא משהו שמוצא חן בעיניי ואז לגלות שאין אותו במידה שלי. וזה כל הזמן קורה. ולא, אני אפילו לא בן אדם מלא.

ב. אני ממש לא אוהבת בגדים חשופים. ומכיוון שלרוב הבגדים המוצעים היום אי אפשר לקרוא באמת בגד (יותר בכיוון של 'פיסת בד שמכסה איזורים אסטרטגיים'), אני מתייאשת עוד לפני שאני מתחילה לחפש.

ג. אני יודעת לתפור. אז כן, זה נשמע יתרון, אבל כשאין לך זמן לעשות את זה (או שאתה בן אדם עצלן כמוני), לאט לאט הבגדים שקנית 'בינתיים עד שאני אתפור משהו חדש' הופכים להיות הבגדים הקבועים שלך.

 

אז בקיצור, דיי פתחתי במבצע תפירה. הוצאתי מהארון שלי את כל הבדים שקניתי במהלך השנים, ואני עוברת על מליון ואחת גזרות באינטרנט. יש לי מכנס שסיימתי בערב חג (ג'ינס לבן עם פרחים... בחיים שלי לא ראיתי בד כל כך יפה), בדים שמחכים לי על השולחן, והמון מוטיבציה (שזה עניין די חדש אצלי).

אני מניחה שהיה יכול להיות הרבה יותר קל ללכת לקנות לפחות חלק מהדברים, אבל אני דיי מרוששת, ומעולם לא הבנתי למה אנשים קונים שמלה בכמה מאות שקלים כשאפשר להכין את אותה השמלה בדיוק ב-30 שקל, ועוד בדיוק בצבע ובדוגמא שרוצים.

 

אנחנו אמורים לטוס לבקר את הדודים שלי בחו"ל בקרוב, אני מקווה שעד אז יהיו לי כבר כמה בגדים שאני אהיה גאה ללבוש אותם.

נכתב על ידי יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת , 12/10/2014 20:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת

בת: 33




הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)