-=דושי אבודה בעולם=-

שאלה-

אם היו אומרים לי שנשארה לי שנה אחת לחיות, מה הייתי עושה? עם מי הייתי נמצאת? מה הייתי חושבת?

=>

מה הייתי עושה? אם היה לי כסף, הרבה כסף, הייתי פורשת מהלימודים, הייתי מבלה את השנה האחרונה בלראות את העולם בו אני חיה. בלפגוש אנשים חדשים, לעשות דברים שמעולם לא הייתי עושה, אוכלת במסעדות יוקרה, מטפחת את עצמי עד הטופ, ואיך אומרים? חייה את החיים.

הייתי הולכת לראות מה זה להיות יתום, או ילד רחוב, או משפחה נזקקת, וכמובן שתורמת.

אני חושבת שהייתי מנסה הכל. ה כ ל.

עם מי הייתי נמצאת? אני חושבת שבעיקר עם האנשים החשובים לי. עם השמן שלי, כנראה שעם אמא שלי [אם היא הייתה באה לבד ולא עם הבעל הדפוק שלה], עם האחים שלי ואולי סבא וסבתא משני הצדדים.

חברים.. אני לא יודעת. כנראה שעוד לא גיליתי מה זה חברה אמיתית. או..ידיד אמיתי. כולם "דופקים" אותך בסוף, בכל צורה שהיא.

מה הייתי חושבת? לפני שהייתי מנסה את כל מה שכתבתי למעלה.. הייתי חושבת שהחיים הם רק ההמתנה למוות. תק' ארוכה יחסית של סבל, כאב, ואולי גם טיפה של טוב.

הרי מי שאין לו כסף, מה כבר יכול לעשות? איך אפשר לחיות את החיים עד הסוף?

מבחינתי החיים אומרים אהבה, משפחה, אופי, בריאות וכסף. אם יש לך את כל זה אתה יכול להיות מאושר.

אלה החיים האמיתיים. אבל לא לכל אחד מגיעה המתנה הזאת, ואז אנשים עובדים כדי להרוויח את הכסף, הכסף יוצא בסופו על אוכל, שכר דירה, ומשכנתא, הבריאות הולכת יחד עם הכסף, וכבר אין באמת זמן לאהבה.

אם אין משפחה שתומכת, אז הבן אדם יכול ליפול ולטעות בדרך. ואם אין לך אופי - אז.. החיים מתבזבזים.

כלומר -

"בני אדם מאבדים את בריאותם כדי ליצור כסף,

ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם.

בשל מחשבותיהם על העתיד, הם שוכחים את ההווה,

וכך אינם חיים לא למען ההווה, ולא למען העתיד.

ובה בשעה שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו,

הם מתים - כאילו מעולם לא חיו."

אם היתה לי האהבה, המשפחה, האופי והכסף [הרי הבריאות הלכה אם אני עומדת למות], אז הייתי מאושרת בשביל עצמי.

הייתי יכולה לראות ולנסות הכל, וכמו שאמרתי, באמת לחיות את החיים.

אבל.. במחשבה שניה - מה שווים חייך שלך, אם סביבך אלפי אנשים שיודעים רק סבל?

בקיצור - המוות פותר אותנו מכל הבעיות של החיים, מכל התסכולים, מכל הכאב..

אבל גם מטוב החיים, למרות מיעוטו - הוא עודו קיים. האהבה.. טעם האהבה.. כמה שיוצרת כאב וחולשה היא כל כך נעימה, וכל כך כיפית.

אם היה אפשר לחיות רק למען האהבה, הייתי חייה באושר.