הרבה זמן לא עדכנתי פה, ובדיוק נתקלתי בסיפור קצרצר שכתבתי לפני כ-3 חודשים, והחלטתי להעלות אותו לפה..
אזהרה! הקטע בעל הומור נמוך, בדיחות תחת, וסוף תותח!!!
צילה / נדב מזמר
הכל התחיל לפני יומיים בבית הספר. בדיוק נגמר שיעור מתמטיקה השביעי באותו יום מרוכז לפני הבגרות. הייתי מסטול מרוב שיעורים. הייתי במין טריפ כזה, ראיתי בכל כיוון ציצים ופטריות צבעוניות, ואז בטעות הלכתי ונתקעתי במורה.
"תסתכל לאן שאתה הולך יא כישלון!" היא אמרה. לא ממש הצלחתי להקשיב למה שהיא אמרה בגלל שהייתי מספיק מסטול כדי להסתכל לה על המחשוף במשך 5 דקות בלי לשים לב. מצאתי את עצמי על הרצפה מדמם מהאף עם כאב חזק בלחי כמה רגעים אחר כך.
הזדחלתי לי מחוץ לכיתה ובדיוק נכנסתי בגוש חרא של הכלב שעוקב אחרי המנקות כל הזמן. ואז – ראיתי אותה.
צילה היה שמה. אמנם זה שם כמו של מוכרת סנדוויצ'ים זקנה באיזה קיוסק, אבל היא הייתה יפה מספיק בשביל שאנסה להתחיל איתה. איך שניגשתי אליה, היא ברחה. כנראה בגלל החרא שהיה מרוח לי על הפנים. חזרתי הביתה והלכתי לישון.
קמתי בבוקר למחרת ב-5:59, דקה לפני השעון המעורר. אם יש משהו שאני שונא יותר מציפי ליבני וג' יפית רוקדות סטפס ליד סניף של מקדונלדס, זה לקום דקה לפני השעון.
בי"ס. שיעור ספרות. סיפורים מדכאים על יהודים במאה ה-19 ועל דתיים אחרים למיניהם. כל השיעור חשבתי באיזו דרך אקפוץ מהחלון שזה ייראה הכי מגניב ואולי אפילו יצולם וייעלה ליוטיוב ויקבל מעל 60 אלף צפיות ותגובות כמו "חחחחח איזה מתומתעם" או "כנסו עכשיו לאתר שלי כדי לראות את הבחורות הכי שוות! רק ב-www.hotbitch.com".
בהפסקה הסתכלתי על איזו ילדה שעירה שהלכה לה לאנשהו, ובטעות נכנסתי בצילה.
"אוי סליחה.. לא שמתי לב לאן אני הולך", אמרתי לה. "זה בסדר.. היי, אתה הבחור מאתמול נכון? לא זיהיתי אותך בלי חרא על הפרצוף", היא השיבה בקלילות.
הייתי מופתע. מופתע שהיא זכרה אותי, ושזיהתה אותי בלי חרא בתוך העיניים.
ישבנו אני וצילה במדשאה ליד המחששה שמאחורי הקיוסק ליד חדר המורים. דיברנו קצת, הכרנו אחד את השני. צילה התגלתה כאדם מעניין מאוד. היא סיפרה לי על איך שהיא הצילה תינוק מבניין בוער, ועל איך שהיא היחידה בארץ שהצליחה להתחמק מהאבנים שקרובי משפחתה זרקו לעברה כאשר פגעה בכבודם.
תוך כדי השיחה היא הוציאה ג'וינט. היא הדליקה אותו ולקחה שכטה. "רוצה קצת?" השתעלה. "לא. אני אומר לא לסמים", אמרתי לה בקול רציני. אבל הסמים לא הקשיבו....
היינו מסטולים מהתחת. אחרי כמה דקות הבנתי שהתחת זה לא מקום טוב לתקוע את הג'וינט אז עישנתי בדרך הרגילה ונהייתי מסטול מהפה.
לפני ששמנו לב נגמר היום. התחלנו ללכת הביתה ברגל כי כבר היה 8 בערב.
היינו מאוהבים אחד עם השני עד השמיים! כל הדרך הביתה היינו כל כך מאושרים ואז..
פגע בנו נהג שיכור.
היא מתה. פשוט ככה. אני? אני שוכב כרגע בביה"ח אחרי ניתוח של 15 שעות. איבדתי רגל אחת, ויש לי 12 שברים בעמוד השדרה. אני משותק ב-70% מהגוף שלי. בוכה עם מה שנשאר לי מהפנים כל דקה מאז המקרה. אולי יום אחד אחזור לתפקד כמו אדם רגיל שוב.. אולי יום אחד...
אל תשתו ותנהגו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
