אין לי מושג למה ,
אין לי מושג איך ,
אפילו אם תאמינו או לא אין לי מושג אם זה מה שרציתי ...
אבל יש משהו שדווקא יש לי בו מושג .
לצערי הרב אני לבד.
או לפחות ככה אני מרגישה.
היו לי את החברים הכי מדהימים שאפשר לבקש ,
הכי עוזרים ,
הכי תומכים ,
הכי מתעניינים ,
הכככככייייייי מה=כל 
כ"כ רציתי שלא ניפרד , שנישאר ביחד.
חברים.
אבל היתרחקנו.
וואלה אני לא מהבכיינים שמתבכיינים בבלוג רע לי , מגעיל לי .
כי מה אני צריכה רחמים ?
ומה ? רק הם אשמים ? [ אמא שלי אומרת שקודם חושבים איפה אתה אשם. ]
אז אני בודקת עם עצמי.
והבנתי , שאני כ"כ אוהבת אותכם ואני כ"כ מצטערת אם ....
הזנחתי , החלפתי חברה , לא שמרתי על קשר , לא היתקשרתי .
ואני רוצה שתדעו .
שאני כ"כ אבל כ"כ אוהבת אותכם !
אבל למה ?
רק תסבירו לי למה ?
אתם הילדים הכי מדהימיםם בעולםםםם !!
מעשנים , שותים , מקללים , מכות , פוזות.
אז אני הזנחתי.
אבל שנה הבאה ?
נכון אני ישאר מזניחה ויהייה מזניחה אפילו יותר גדולה אם אני ילך לב"י.
אבל אני ילך עם לב שלם שאני נשארת אותה אחת.
אותה מזניחה , אותה לא מתקשרת לא שומרת על קשר.
אבל אתם ?
נכון אולי אני טועה אבל מה שאני רואה עכשיו ?
ערררררסייייםםם !!
ולמה ? הרי אתם הילדים שאני הכי אוהבת בעולם.
No Body Know Me שעדיין מחכה לכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
