Free Hugs
אל תחפש את הדרך אל האושר - חפש את האושר שבדרך |
 כינוי:
Talking Potato :D מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
אין לי מה לעשות בחופש.. (?)
האמת, שיש לי. אני יכולה ללכת לסרט, או להשכיר סרט, או ללכת לאנשהו, ויש לי גם עבודת קיץ לבית ספר (אני צריכה לקרוא 5 ספרים באנגלית! איכס.), ואם אני אחשוב עוד קצת אני אמצא עוד דברים... אבל פשוט לא בא לי. לא בא לי כלום. אולי אני עצלנית, אולי אין לי חיים, אבל פשוט לא בא לי לעשות כלום.
הידעתם?
ב-1 ביולי (נראה לי) אנחנו עוברים דירה.
הבית החדש הוא 10 דקות הליכה מהבית הנוכחי שלי.
ב-7 ביולי אני טסה לישראל. לחודש.
כ-80 אחוז מהאבק בבית הם מעור מת של בן אדם.
אם כמות קטנה של אלכוהול תשפך על עקרב, היא תגרום לו להשתגע ולעקוץ את עצמו
למוות.
קיבלתי מכה ממש חזקה בעצם הזנב... וזה ממש כואב.
הייתה שלולית מים ליד האמבטיה והתחלקתי (אני יודעת שאומרים החלקתי אבל ככה זה נשמע יותר טוב) ונפלתי. זה נשמע כמו קטע מצחיק מסרט מצוייר, אבל זה כואב. מאוד.
מה שהיה הכי מפחיד, זה כשקיבלתי את המכה פתאום לא ראיתי כלום, פשוט הכל היה שחור, וממש נכנסתי לפאניקה ואז אחרי 20-30 שניות הראייה חזרה אליי... זה היה ממש ממש מפחיד...
הרופא אמר שאי אפשר לעשות כלום חוץ מלקחת משכך כאבים וזה יעבור אחרי שבוע - שבועיים.
אבל זה עדיין כואב. במיוחד כשאני קמה מכיסא או מתהפכת על הצד כשאני ישנה.
היום קמתי ב8 (!) בבוקר כי אחים שלי זרקו מכוניות על הדלת שלי ולא נתנו לי לישון
שלכם (או שלא), דנה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
