הנה קמתי בבוקר- ועוד יום שעשיתי בו כ-ל-ו-ם,
אני כבר לא נפגשת עם חברות,
אין מישהו אחד שיש לי אשכרה על מה לדבר איתו...
וגם שני האנשים הבודדים בערך כל העולם הזה שאני יודעת שאני יכולה לבוא אליהים-
לא ממש פנויים.... אף פעם,
אני לא יכולה להזמין אנשים אל הבית שלי- מחשש שהם ישתעממו למוות,
או שהם לא ירגישו בנוח עם הבית אבות הזה שפתחו אצלי....
חרא לי- פשוט חרא לי, האנשים שאני כל כך רוצה לראות עכשיו- פשוט לא מושגים,
זה כאילו לכל העולם הזה יש תוכניות- ורק אני משועממת מספיק כדי להיות לבד בבית 12 שעות ברציפות.....
ואל תגידו לי ליזום תוכניות,
כי אני בטוחה שאם היתה להם אפשרות הם היו מנצלים את הזמן שלהם אחרת...
עובדה- שאף אחד אחר אף פעם לא יוזם....
חרא.............................................................................................................................................................