נמנמנמנ.... העבודה באזרחות עושה לי בחילה........
כל מיני מחשבות שעברו לי בראש- לא יודעת- אולי משהו מפה יפלס בליבכם.....
אנורקסיה
מה זה בעצם אומר,
להיות מורעב 24 שעות ביממה- ועוד מרצון,
תחשבו איך אתם מרגישים אחרי יום לימודים ארוך מאוד- שהבטן מתחילה להשמיע רעשים מוזרים וכל מה שאתם חושבים זה רק - 'תביאו לי אוכל!' , תחשבו איך הבטן מקרקרת וכואבת - ואחרי חצי שעה זה כבר נהיה בלתי נסבל...,
ועכשיו תחשבו איך זה להרגיש את הכאב הזה במשך כל היום, סביר להניח שהיית משתגע- אני לפחות- כשאנשים רעבים הם מתחילים להתנהג שונה,
הם מתחילים להיות עצבניים, חסרי סבלנות וקצרי רוח, הכל נראה רע,
זאת מחלה שמעצבת מחדש את כל האופי... צריך להיות כח רצון נורא חזק כדי להניע את כל העסק הזה- של הרעבה עצמית....
חבל שהדלק של כוח הרצון הזה הוא הרצון לרזות- כדי להתאים לחברה- או משהו בסגנון...
בית טוב.
" העיקר שהוא בא מבית טוב",
ואם לא- מה זה משנה? זה מונע ממנו להיות בנאדם פחות טוב?
זה כמו עוגיות- אף אחד לא שופט עוגיה לפי המאפיה שבה היא יוצרה- אלא לפי הטעם,
אברהם.
מורה לאנגלית, ובזמן האחרון 'חש' את עצמו ה'מורה הבר מזל של ח'5 ' - דיי אפילו מאוד מעצבן..
אני לא אוהבת אותו ממש, הוא כל הזמן מזכיר לנו את העובדה שאנחנו טובים באנגלית- ומתקשה להחזיר מבחנים ברמה של דפי עבודה...., הוא כאילו מתגאה בנו- אבל בכל זאת יתן לרובנו ציונים עם לפחות חמש נקודות מתחת למצופה....,
הוא קצת מתנשא- ואפילו מתנקל לתמידים..... ואני אף פעם לא מבינה איך השיעור שהוא מלמד עכשיו קשור לשיעור שעבר,
לא יודעת למה- אני לא ממש אוהבת אותו בכלל......
החיים הם לא הכל
כשחושבים על המשפט הרבה- מגלים גם כן הרבה- "חיים" נשמעת מילה כל כך גדולה כלומר- החיים! (חיים!),
אנחנו מגדירים חיים ככל העולם הזה בעיקרון- למרות ש"חיים", זה בעצם המעגל המצומצם שלנו, חיים הם בעצם כמה תאי מוח אפורים שעושים מסיבה משונה הרבה דברים,
אז החיים הם לא העיקר פה, אלא העולם שבו אנו חיים- תחשבו על זה....
"זהו שיר הטלפון , טלפון, טלפון ואם שרים אותו המון- מבינים ת'עיקרון"
לא הבנתי,
טוב עד כאן- בפוסט מייאש למדי-
טלי :]
ומחשבותיה:] (שמשום מה מצאתי לשים אותם בגוף משלהם)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
