שלום לכולם!
אני לא מבינה מה היה לי רע פה? למה סגרתי?
באמת שאני לא יודעת.
אז הנה , אני פותחת מחדש.
היתה לי תחושה שאני לא אוכל להתחיל את כיתה ז' בלי לכתוב פה. בעיקר בגלל שהחברים שלי קוראים פה.
אני בידיוק מנסה להתרגל למושג "החברים הישנים שלי".
**
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני כל כך מתרגשת!
הלב שלי דופק ויש לי פרפרים בבטן.
אני כל כך לחוצה.
חושבת איך אני אהיה הכי מושלמת שאני יכולה.
אני רק רוצה שהזמן יעבור כבר..
וחוץ מזה, יהיה גם נחמד לישון קצת בלילה..
אוף , חופש מטומטם!
מי הדביל שהחליט שהחופש צריך להיות חודשיים?!
הייתי מסתדרת מעולה עם חודש , חודש וחצי.
חודשיים זה הרבה יותר מידי.
רק שהזמן יעבור כבר...כמה שיותר מהר..
מה עושים עכשיו?
מנסים להנות מהזמן שנשאר?
בוכים על הפרידה מכולם?
או..הדבר שהכי מתאים לי כרגע..הוא לנסות להבין איפה אני נמצאת.
אני. רוני ספדיה , מאז ומתמיד.
ז'1 שרת.
מוזר.
אני אשכרה בכיתה ז'!
כל כך מוזר לי..
הכי מוזר יהיה לבוא כל בוקר ולא לפגוש אותם. אף אחד מהם. אף אחד מהחברים שלי.
נכון , יהיו לי חברים חדשים , אבל עדיין..
לא יודעת. הם יחסרו לי.
'רק כשאתה מאבד דבר , אתה מבין כמה אהבת אותו'.
הנה , המשפט הזה מוכיח את עצמו שוב.
פעם בקשר לבלוג , ועכשיו בקשר לחברים שלי. החברים "הישנים" שלי.
**
אני אכין עיצוב חדש בקרוב..
אי אפשר בלי לפרסם את הבלוג החדש משהו של גל , של מאיה ושלי.
מוגלי עיצובים וביקורות.
זהו , זה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו.
**--
3> המון , רוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
